למדתי לאחרונה את כללי הפסיקה וההכרעה במחלוקת. אחד הכללים הוא שבמחלוקת של שני חכמים יש ללכת אחר הגדול בחכמה. ואם אחד גדול בבקיאות ואחד בחריפות אז אחר הגדול בבקיאות. מה הדין במקרה ששני חכמים חולקים, ואחד גדול יותר בחכמה והשני גדול יותר ביראת שמים, כמו מי הדין? אין מדובר על מקרה שהחכם הראשון אינו ירא שמים כלל (שאז הוא כקל שבציבור) אלא על מקרה שאדם שמפורסם בתור פוסק ובקיא בהלכה חולק על אדם שידוע כצדיק גדול וכקדוש עליון הרבה יותר ממנו אבל בהלכה הוא פחות בקיא?

ראשית, אעיר לגבי דבריך הראשונים. כאשר אחד הפוסקים הוא בקיא והשני הוא חריף, יש לפסוק על פי מי שמעמיק יותר, ולא בהכרח לפי מי שבקיא יותר. ולשאלתך, פוסקים לפי מי שבקיא בהלכה, ולא לפי מי שצדיק יותר, שצדיקות אינה מדד ליכולת פסיקת ההלכה.