לא עלינו ולא עליכם. אחי החליט (בן 36) "לצאת מהארון". (להצהיר ברבים שהוא בעל נטיות הפוכות) לכל המשפחה מאוד קשה. בעיקר לאבא. אבא מקבל אותו כבן אהוב אולם מסרב בכל תוקף להכיר בבן זוגו. בהתקרב ראש השנה אבא הזמין אותנו לחוג עימו אולם שוב בלי החבר של אחי. לדברי אבא יש עליו איסור הילכתי של "מסייע לדבר עבירה" אם הוא יזמין את החבר. האם אכן קיים איסור הילכתי על אבא לעשות זאת, או שמא זו שאלה מוסרית. שאר המשפחה חושבת שנכון יהיה להזמין את החבר כי קיים החשש שלאורך זמן עלול להיווצר קרע בין אחי לאבי שלא יהיה ניתן לאיחוי, מה לעשות?

מי שיש לו נטיה הפוכה הוא בצרה גדולה ויש להבין כי רע לו מאד בזה. אך למרות הטבע השונה שלו אין כל היתר הלכתי להיות בקשר מיני עם גבר אחר. זה איסור תורה חמור ביותר. ואני מבין את הנהגתו של האבא. אין כאן המקום לעסוק בסוגיא זו בהרחבה. אך העיקרון צריך להיות לסייע לו להיות מאושר ולמצוא את סיפוקו בתחומים אחרים ולא לעבור באיסורי תורה. צרתו דומה לצרה של עגונה שבעלה נעלם. או למי שיש לו בעיה פיזית שאינו יכול לחיות חיי משפחה ותפקידו בעולם לחיות עם הבעיה על פי התורה.