אני כרגע לא רוצה קשר עם מישהו כי אני לא רוצה כרגע להתחתן, אבל אני כל הזמן מרגישה עצובה בגלל שאין לי מישהו לדבר איתו (חוץ מחברות), אני מרגישה שזה חסר לי מאוד, לכמה חברות שלי יש חברים וידידים ולפעמים זה גורם לי לקנאה ולהרגשה שאני גם רוצה ושזה חסר לי מאוד, מה אני יכולה לעשות, הרגשה הזו גורמת לי לפעמים לעשות דברים שאני לא רוצה ולא מתאימים לי כמו להיכנס לצ’אטים או לפתוח קשרים שסגרתי אותם כבר מזמן, מה לעשות?

ראשית, ההרגשה שלך היא הרגשה בריאה וטבעית. הקב"ה יצר אותנו בצורה כזאת שהקשר עם המין השני אינו דומה לקשר בין בני אותו מין. את זאת את מרגישה. אבל אני רוצה לחזק אותך בדרכך. זה נכון שכיף וזה מאד מושך לפתח קשרים בימי הנעורים, קשרים שנראים כקשרים שלא מחייבים והם סתם בשביל הכיף. אולם עבור הכיף הזה אנו עלולים לשלם מחיר יקר. ראשית, יש בכל הקשרים האלו הרבה הוצאת אנרגיות כשהתמורה היא קטנה. קשרים אלו הם גם מכניסים לנו לראש צורה מסויימת של קשר עם בנים, צורה שיתכן שהיא מאד ילדותית ולא בוגרת שלאחר מכן יקח לנו זמן להיפטר ממנה. לפעמים קשרים אלו גם גורמים לסיבוכים אישיים. זה במיוחד נכון אצל הבנים. אולם גם אצל הבנות לפעמים זה גורם לתלות אחד בשני בשלב שעדיף היה להתפתח באופן עצמאי ולא באופן תלותי. לפעמים זה גורם לנישואין מוקדמים בזמן שאין בשלות גמורה ושלמה. ההתאפקות שלנו בגיל הנעורים מלהשתמש בכוחות האלו בצורה לא בשלה עוזרת לנו שכשיגיע הזמן, הכוחות האלו יצאו אל הפועל בצורה מרוממת וטובה. התקופה של ההתאפקות היא מאד קשה. אין לנו תחליפים שלמים לצורך בקשר עם המין השני. חברות טובות שהם כמותך ושלוקחות על עצמם אתגר דומה יכולות להקל. מילוי הזמן בהרבה עשייה כגון התנדבות וכו' גם יכול מאד לעזור. אולם אם את לא מצליחה להתאפק ואת מתחילה להתעסק בקשרים ודברים שאינם בונים, אזי צריך לשקול שוב מה להציע לך. בנתיים הייתי ממליץ לך לנסות ללכת על מה שהצעתי לעיל. בהצלחה.