האם בן אדם יכול לבחור לעצמו דרך חד משמעית בחיים, כלומר להגיד לעצמו, אני רוצה ללכת בדרך מסוימת, או שצריך להגיד לעצמו שהוא רוצה להשתפר ולהתקדם בצורה כללית, וככה לבנות לעצמו את דרכו, ואם צריך דרך באיזה גיל בערך אני צריכה להתחיל לחשוב ברצינות על הדרך שלי?

ודאי שאדם צריך לבחור לעצמו דרך בחיים. לא ברור לי בכל אופן לגבי איזה נושא את שואלת. אם בנוגע למידות. אדם צריך לנסות לזהות את אישיותו ולפי אישיותו לפתח את מידותיו. אדם צריך להכיר את החלקים שבהם הוא מוכשר וטוב ואיתם לזרום. ומאידך צריך להכיר את חולשותיו ולשים לב לדרכים שיש עליו לנקוט כדי שהחולשות שבו לא ישתלטו על נפשו. זאת יש לעשות מגיל הנעורים וככל שמקדימים כך טוב יותר. לא צריך לעשות זאת בצער או בהסתבכות ולכן גם גיל הנעורים שהוא גיל של שמחת וזרימת חיים מתאים לכך. אם השאלה שלך קשור לגיבוש תפיסת עולם אני חושב שהעיקר הוא למצוא אנשים שאת אוהבת את הדרך הרוחנית שלהם. דרך האנשים שאת נמשכת עליהם תוכלי לגבש את תפיסותייך ועמדתך בנוגע לחיים. חז"ל הדריכו עשה לך רב משום שתבעו מכל אחד מאיתנו להיות עם אמריה ועמדה. בנוגע לנושא זה יתכן שגיל הנעורים זה קצת מוקדם. תשארי עדיין פתוחה לא נעולה. אולם בגיל בוגר יותר בכיתה י"ב ולקראת הקמת משפחה טוב אם גם בנושא זה יהיה לאדם עמדה. כל טוב ובהצלחה.