אשתי נולדה וחיה רוב שנותיה בעיר, ומתוך כך יצרה לעצמה אופי פתוח יותר ליד אנשים שלענ"ד הוא לא ראוי. זה מתבטא בלהחזיק ידיים, ללכת מחובקים וגם נשיקות במקום ציבורי ללא אנשים, לטענתה אני פרנואיד שחושב שכולם מסתכלים עלי, כי גדלתי בישוב קטן שבו באמת כולם מכירים ומסתכלים. למרות שהדבר מאוד הציק לנפשי זרמתי איתה וכיום פחות מפריע לי דברים מסוימים, ז"א עם זמן ומאמץ אני יכול להתגבר על הקשיים. מה נכון וראוי להיות לאור ההלכה לכתחילה ובנידון הנ"ל?

אין זה ראוי לאיש ואישתו ללכת מחובקים ולהתנשק במקום שאנשים אחרים נמצאים. את הקשר בין בני הזוג יש לשמור בצנעה, כך הסדר על פי ההלכה. וכך גם הקשר יותר עמוק יותר פנימי ויותר מחזיק מעמד. הקשר החיצוני לא רק שאינו מוסיף אלא אף גורע מבחינת הזוגיות. כשתתבונן בדברי תבין כמה הם נכונים.