אני סטודנטית בבר אילן לפסיכולוגיה ולימודי א"י. אחד המרצים בקורסים ליהדות טען שאין תוקף לתורה שבע"פ, וכן בלימודי א"י אחד המרצים העלה לדיון את השאלה ה"רלוונטית", הסתירה בין הארכיאולוגיה לתורה, כאשר הכל פתוח... האם יש מקום להילחם בתופעות כאלה (ע"י דיבור עם אנשים מזדמנים או ברמה יותר גבוהה- התאגדות כנגד תופעות אלה) או שמראש אנחנו לא מאמינים באקדמיה ולכן לא מנסים לשנותה, או לפחות לא בשלב זה כאשר הכוחות יהיו מעטים יחסית למכונה המשומנת היטב הזאת?

פני בתלונה לנשיא, לרקטור ולרב הקמפוס. אמירות כאלו הן נקיטת עמדה ערכית ואינן מדעיות, המדע לא מוסמך לומר שלתורה שבע"פ "אין תוקף" חלילה. אדרבה מבחינה אמפירית התורה שבע"פ היא תמצית היהדות האוטנטית, לא תתכן סתירה כלל בין הארכיאולוגיה הבנויה על השערות מפוקפקות ובחלקה על דעות קדומות, לא מדעיות לבין התורה. בהצופה בשבת האחרונה הייתה סקירה על ספר חדש המפריך טענות סרק אלו. על הסטודנטים להתארגן ולדרוש מדע אובייקטיבי היודע את גבולותיו, והמעמיד את עולם הערכים מעליו.