אחותי צעירה ממני בשנתיים (אני בת 17) ולצערי הרב אני מרגישה שהיא התחילה ללכת בדרכים לא טובות, בקושי מתפללת, מתלבשת בבגדים לא מספיק צנועים וכד’. לפעמים אני לומדת איתה מקצועות קודש (כשיש לה מבחן) והיא זורקת משפטים כמו: "מה השטויות האלה?!" ו"מי המציא את כל זה?". ניסיתי להעיר לה על כך אך היא כעסה עלי וטענה שאני רק מרחיקה אותה וביקשה שאעזוב אותה ואפסיק להתערב, כיצד עלי לנהוג? כואב לי עליה מאוד!

לא תושיעי אותה בהערות או בביקורת. היא בגיל כבר בוגר שהאמונה יכולה לבוא רק מתוך בחירה ולא מתוך כפייה. מה שנשאר לך מלבד תפילה זה להיות לה לדגם חיובי. לנסות לחבר את הטוב שבך ואת זה שחייך נעימים בכך שאת מאמינה וקשורה אל הקודש. את יכולה לדבר על עצמך או על דברים יפים שיש באמונה אולם לא בהקשר למצבה האישי של אחותך. אם יש אדם נער או נערה שהם חיוביים שהם יכולים להיות הסביבה של אחותך אזי את יכולה לדאוג לכך על ידי דיבור איתם ועל העלאת דאגתך לאחותך.