בתנ"ך תמיד מוזכרת רחל אימנו בתור אחת שבוכה עלינו, על הגלות והסבל שלנו מצטערת ומרחמת, למה לא מזכירים גם את האמהות האחרות שבוכות ומצטערות עלינו שאנחנו בגלות ומוזכרת רק רחל, לאמהות האחרות לא אכפת מאיתנו? הרי אין אמא שבעולם שלא אכפת לה מהילדים שלה?

כל האמהות ידועות במסירות למען ישראל אולם רחל אמנו נצטערה צער רב ברצונה לבנות את בית ישראל ועל בנה השני מסרה את חייה ממש. ובכל זאת לא היינו יכולים לדעת עד כמה גדולה חשיבותה בנושא זה אם לא היינו יודעים מפי הנבואה כי רחל מבכה את בניה בשמים. הלשון מבכה לא בוכה מעיד כי היא בוכה ללא הרף וגורמת שגם אחרים יבכו. ובכל אופן יש הבטחה מהקב"ה להענות לה ולגאול את ישראל.