לפני כמעט שנתיים, הכרתי בחור אוסטרלי, לא יהודי, יצאנו יחד התאהבנו, הייתה כימיה טובה וגרתי איתו שנה וחצי, כל התקופה שגרתי איתו מאוד התחברתי ליהדות והרגשתי כאילו הנפש שלי כלואה לעיתים, לעיתים לא. לפני חודשיים הוא היה בארצות הברית ואני הייתי בארץ, הוא בא להציע לי נישואים ואני דחיתי את ההצעה שלו בצעד לא מובן.... הוא בא באנרגיות מטורפות לבקש את ידי, ופתאום הנפש שלי התחילה לדבר, דיברתי איתו מתוך דכאון לא מובן כאילו הנפש שלי זועקת שכבר לא יהיה לידי, אפילו דקה, אפילו שניה, לא יכולתי לסבול את זה שהגבר הזה נמצא פה לידי הייתי תשושה נפשית, כבר לא הייתי מסוגלת להתמודד עם זה, זעקתי לבורא עולם שיעזור לי לצאת מזה, הוא בא אליי הביתה, כי לא היה לי נעים וכבר כוחות להתמודד עם זה, וסבלתי, סבלתי סבל שקשה לתאר, כל דבר שהוא אמר פצע לי את הנפש, התחיל לדבר איתי על זה שישו הוא המשיח וכו’. כבר לא יכולתי לסבול את המצב שהוא פה ו"זרקתי אותו מהבית" בינתיים הסתבך בעסקים ולא היה לו איפה להיות אז אחרי כמה ימים של בלעדיו החזרתי אותו הביתה מתוך רחמנות כנאמר דרך ארץ קדמה לתורה, אם נכון הדבר במקרה הזה.... עכשיו אני לא יודעת מה לעשות, נראה כאילו אני מתחילה להתמודד איתו ואני מפחדת שאני יקשר אליו שום פעם מחדש ובעקבות כך אעשה את טעות חיי, או שלא, כי סך הכל הוא בחור טוב חם ואוהב. מישהו שחזר בתשובה אמר לי שאם אני הולכת עם "גוי" תפילותיי לא נענות משמיים, אני לא יודעת אם זה נכון, אבל הייתי רוצה תשובה כנה, גם אם כן וגם אם לא, וכן אבקש עצה, מה לעשות ואיך להתמודד במקרה הזה...

את יהודיה ואין סכוי שתוכלי לבנות חיי משפחה לאורך זמן עם הבחור הזה. ואם את רוצה למנוע ממך צרות תנתקי את הקשר איתו באופן מוחלט. אל תרחמי עליו ותתרחקי ממנו. והוא ימצא בעצמו את דרכו. אחר שתתנקי ממנו תפני לבורא עולם אלוהי ישראל והוא ישמע תפילתך ותמצאי את היהודי המיועד לך. ותחיי חיים נכונים ומאושרים.