אני בת 23 וגדלתי בבית דתי, אחרי השירות לאומי יצאתי מהבית והקפדתי פחות על חיים הלכתיים מלאים, בשנים האלו פגשתי את מי שחבר שלי עכשיו כבר שנתיים והוא חילוני. בשנה האחרונה חזרתי ללמוד ו"להזכר" בהלכות ובתורה כדרך חיים וזה מאוד מלחיץ את חבר שלי מכוון שהוא חושש שאני ’אתחרד’ ואהיה קיצונית, ראוי לציין ששני אחיו חזרו בתשובה לזרם חרדי וגם שלושה חברים מאוד קרובים שלו ולכן אני מבינה את הפחד שלו, אך מה שקורה שאנו רוצים להתחתן וכמובן לי מאוד חשוב שנחיה אורח חיים דתי ואני מאמינה שהוא מתחבר לכך מאוד רק שיש לו אנטי כ"כ חזק. איך אני יכולה לקרב אותו בלי להרתיע אותו? (הוא לא מוכן לשום דבר מצדי, הוא טוען שזה יבוא ממנו) והאם לוותר עליו כבעלי לעתיד אם אין שינוי? (יש בינינו הסכמה לגבי שבת, כשרות וחינוך ילדים)

אם את רואה שבמשך הזמן תוכלי לגרום שהוא יתקרב ליהדות ויש לך בטחון שתצליחי בזה, אזי יש מקום להמשיך איתו. אבל אם יש לך ספק איני סבור שכדאי להתחתן איתו כי הנשואין עלולים להתקל בקשיים גדולים והולכים עקב מרחק הדעות והרצונות. חנוך הילדים לא אפשרי אם האבא אינו משמש דוגמא וגם טהרת המשפחה לא ניתן לשמור כשהבעל אינו שומר מצוות ומצוה זו חשובה ללידת הילדים. אם את בטוחה שתצליחי להחזיר אותו בתשובה הדרך שתצליחי היא אם את לא תלחצי עליו כלל, אלא רק תקבלי את הסכמתו שאת תחיי חיים דתיים והוא לא יפריע לך גם אם תתחזקי. וכשהוא יראה שאת מאושרת בחיים האלה הוא יושפע מעצמו בלי שתלחצי עליו. אבל את תצטרכי להיות חזקה בדרכך ומאושרת. והשאלה אם את יכולה להיות המובילה את הדרך.