שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • פירות שביעית

יבול שישית ואוצר בית דין

undefined

הרה"ג יעקב אריאל

כ אייר תשס"ז
שאלה
יסלח לי כבוד הרב על שאני מטרידו שוב בנושא זה, אולם מדובר במצווה עוברת שיש להתארגן אליה בהקדם. בשאלה קודמת הצעתי דרכים שונות לשמירת פירות שישית לשנה השביעית, והרב ענה "אין טעם לאגור פרות ומוצריהם הרי בין כך ובין כך יגדלו פרות בשביעית האם ניתן להם להירקב?". לענ"ד יש כמה טעמים: א. מן התורה, כלל לא מובטח שיגדלו בשנה השביעית פירות בכמות מספיקה, ולכן מן הראוי להתכונן לאפשרות שהפירות שיגדלו בשביעית לא יספיקו, ולאגור מראש את הפירות שה’ נותן לנו בשישית, כמו שנאמר "אוגר בקיץ - בן משכיל". ב. כדי שיצמח יבול מספיק בשנה השביעית, החקלאים צריכים לעשות פעולות הכנה מיוחדות בשנה השישית וגם בשנה השביעית; אמנם גם כדי לאגור יבול שישית דרושה השקעה, אך זה חוסך את ההשקעה בעבודות ההכנה בשדה, כך שבחשבון כולל, ייתכן שההוצאות יהיו אפילו נמוכות יותר (צריך לבדוק את המספרים). ג. פעמים רבות מגיעים, בשנה השביעית, למצב של "שעת הדחק" - כדי לכסות את ההוצאות, צריך שיהיו הרבה פירות בשנה השביעית, ולכן מתירים לעשות מלאכות מדרבנן על-מנת להרבות בפירות. אגירת יבול שישית היא כשרה מלכתחילה, ללא כל דחק, וככל שיהיה יותר יבול שישית, כך יהיה פחות צורך בהיתרים בשנה השביעית. ד. יש צרכנים שאינם קונים פירות של אוצר בית דין מסיבות שונות; למעשה, זו אחת הסיבות העיקריות לכישלון של "אוצר הארץ" בשמיטה הקודמת. אבל יבול שישית הוא כשר למהדרין לכל הדעות, ואינו דורש טיפול מיוחד בבית, ולכן יהיה אפשר לשווק אותו בקלות לכל הציבורים. ה. כמו שיש מצוה להכין אוכל בשישי לכבוד שבת, כך מן הראוי להכין אוכל בשנה השישית לכבוד השנה השביעית, ולא לסמוך על הפירות שיצמחו, אולי, בשנה השביעית עצמה. ו. אם התורה אמרה, שהתשובה לשאלה "מה נאכל בשנה השביעית" היא "ואכלתם מן התבואה ישן", הרי שזה הפתרון הטוב והיעיל ביותר, ויש להשקיע בו את מירב המאמצים. ואם בכל זאת יצמחו פירות בשנה השביעית, ונראה שהם עלולים להירקב, נוכל למצוא לכך פתרונות יצירתיים, למשל: אפשר להזמין מטיילים שעוברים באיזור למבצע "קטוף כפי יכולתך", כפי שעושים מושבים רבים בגולן בעונת קטיף הדובדבנים. ילדים וגם מבוגרים אוהבים את זה. אלא שבשנה רגילה זה עולה כסף, ובשנת השמיטה זה יהיה בחינם.
תשובה
התרה דיברה על תבואה שאותה אסור לזרוע בשביעית ולכן יש לאוגרה בשישית. כיום רוב הקמח כל השנים מיובא מחו"ל. ירקות ופרות טריים אי אפשר לאגור, עלות האגירה היא גבוהה מאוד. התורה דברה בפירוש על פרות הגדלים בשמיטה שיש לאוכלם בקדושה ולחלקם לעניים "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך "וכו', אוצר הארץ לא נכשל הציבור הוא שנכשל בהעדפת פרות נוכרים מסוגים שונים. מטיילים מזדמנים לא יצליחו לקטוף את כל היבול והאביונים ממש אינם יכולים לטייל, רעיונותיך יצירתיים אולם לא מעשיים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il