ראינו שהרב פסק כי נשים אינן חייבות בזימון, אפילו כשישנם שלושה גברים [לפי שכתב שהאמא אינה חייבת בזימון, ולכן לא צריך להזכירה]. והרי הביא הב"י בשם הסמ"ג [קצט, ז] "ואומר ר"י דלעצמן דוקא רשות, אבל כשאוכלות עם האנשים חייבות ויוצאו הזימון שלנו ואינן מברכות לעצמן", וכ"פ בשו"ע [קצט, ז], וז"ל: "נשים מזמנות לעצמן רשות אבל כשאוכלות עם האנשים חיבות". וכן הסכימו כל האחרונים. היוצא מהאמור שהאמא מתחייבת בזימון [שהרי ישנם עוד שלושה אנשים שמחייבים אותה בזימון] ולכן יכול להזכירה בזימון. האם הרב יכול להסביר לנו את שיטתו?

נשים חייבות להצטרף לזימון של הגברים ולברך יחד אתם אולם אינן חייבות לזמן בעצמן. בקשת רשות משמעותה שהיא הייתה יכולה לזמן בעצמה ומשום כבודה היה צריך להעדיף אותה והמזמן מבקש את מחילתה על שהוא מזמן במקומה. אך מכיון שאישה אינה מזמנת בעצמה אין צורך לבקש את רשותה.