כידוע שביתת הסטודנטים נמשכת כחודש ימים כתוצאה מהחלטות וועדת שוחט להעלות את שכר הלימוד. במוסד האקדמי שבו אני לומדת (זהו מוסד דתי לבנות) אגודת הסטודנטיות עורכת משאל בקרב הסטודנטיות האם להמשיך לשבות או לחזור ללימודים. טענות המצדדות בהמשך השביתה אומרות כי "נקפנו לבנו על כך שאחינו הסטודנטים נלחמים בעוז רוח את מלחמתנו, משלמים לבדם את מחיר השמירה על זכויותינו והדאגה לרווחתנו. חבים אנו להם חובה מוסרית לעמוד איתן לצידם למען מטרתנו המשותפת. לא ייתכן שנעמוד מנגד ונפקיר אותם בקרב עקרוני שכזה על מעמדנו כסטודנטים במדינת ישראל. זהו מצב שאין הדעת, וודאי לא המצפון, סובלים אותו, ואל לנו להשלים עמו. מובן שאם הסטודנטים יפגעו כספית – ניפגע גם אנו, אחינו וחברינו!". מצד הנהלת המוסד הם מעוניינים כי נחזור ובמקרה ונחזור ביום ראשון הקרוב, כ"ה באייר, הסמסטר לא יפגע, המבחנים יתקיימו בזמן שנקבע ובמידה ויהיה צורך יקלו בחומר הלימודי. אם לא נחזור חופשת הקיץ כנראה תיפגע ותתבטל או שהסמסטר יבוטל לגמרי. יש לציין, כי העלאת שכר הלימוד לא תפגע במי שהחל כבר ללמוד ובניהם אני, אלא רק במי שיחל ללמוד משנת תשס"ט (2008). לאור המצב, רציתי לשאול האם יש בעיה מוסרית בלחזור לספסל הלימודים ו"להרוויח" על חשבון שאר הסטודנטים בארץ?

אכן יש בעיה מוסרית בכך. האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?! שביתה זו שאינה פוגעת בזולת אלא בסטודנטים עצמם שונה משביתות אחרות שדעת ההלכה לא נוחה מהן בלשון המעטה. אלא שאיני מכיר את הסוגיה לעומקה ואיני יודע אם השביתה בכלל מוצדקת. אומנם על המדינה לסבסד את שכר הלימוד ואף לאפשר לסטודנטים הזקוקים לכך מילגת קיום, אולם יש סטודנטים שמצבם הכלכלי מאפשר להם ללמוד על חשבונם, מדוע על המדינה לממן את לימודיהם? כאמור, איני בקי בפרטי המו"מ וייתכן שהשביתה מוצדקת כמו כן עליך לבדוק אם גם המכללות כלולות בתביעת הסטודנטים שאם לא אינך צריכה לשבות. כבר היו שביתות בעבר והסמסטר לא נפסל.