1. אדם המסופק איזה יום היום לעומר (לדוגמא ד’ או ה’) כיצד ינהג? 2. כיצד פותרים את בעיית ההפסק באם פוסקים בשאלה הנ"ל לפי שו"ת "דבר אברהם"? 3. כיצד ניתן לברך על שתי הספירות באם פוסקים בשאלה 1 כשו"ת "הר צבי"? ומדוע הוא מדמה זאת לתפילין של רש"י ור"ת שכן על כך נפסק שאין מברכים? 4. האם אין בספק זה פגיעה בעצם הספירה שכן משמעות ספירה היא שהמספרים עוקבים אחד אחר השני?

מפאת קוצר הזמן ועומק השאלה אענה בקצרה מה שנראה לעניות דעתי. יש מחלוקת באחרונים אם אדם מסופק ואין ביכולתו לברר מהי הספירה של אותו יום מה יעשה. יש שכתבו שיספור בברכה ויזכיר שני הימים ורוב הפוסקים כתבו שיזכיר שני הימים בלא ברכה. וכדי להבין זאת יש לשאול את שאלת הר"ן והרז"ה ששאלו מדוע אין אנו סופרים שני ספירות מספק בחו"ל כמו שנוהגים יו"ט שני של גלויות וכך נהגו גם פעם. וכתבו הפוסקים שמזה שלא תירצו שזה הפסק משמע שלא חששו לזה. ועוד שמתקן את עצמו תוך כדי דיבור וממה נפשך מזכיר בסופו של דבר גם את היום הנכון רק שאינו מבורר לו מהו. גם את שו"ת הר צבי אפשר לתרץ כך. וגם אין פגיעה בימים העוקבים שבכל מקרה מזכיר גם את היום הנכון, והספירה השניה היא דיבור בעלמא. הרב רואי מרגלית.