אני כבת 20 ויש לי שיתוק מוחין ואני נמצאת כרגע במרכז שיקום במגדל העמק. לפני כשנה הייתי אמורה להתחתן עם שי כאשר היינו חברים 4 שנים, ומאז שההורים גילו שתכננתי צעדים לקראת החתונה כמו לפתוח תיק ברבנות, הם הלכו לנסות לסגור את התיק ולא הצליחו, והרבנות אמרו להם שבשביל לסגור את התיק הם צריכים למנות לי אפטרופוס. כשגיליתי את זה התפרעתי, ניסיתי לברוח מהבית, והם לא שינו את דעתם עליו, הסיבה שהם לא אהבו אותו בגלל הנכות שלו ובגלל הגיל (30). הם פנו לבית משפט בבקשה למנות לי אפטרופוס, אחרי חודש בערך, התערבו עורכי הדין של החבר שלי ששכר לי, ובסוף אני הפסדתי במשפט, והם קיבלו עליי אפטרופוס, והפסדתי גם את החבר. היום אני טרודה מזה הרבה, וחושבת איך להתנהג אליהם ולכבד אותם כמו שצריך, אבל איך אפשר לכבד אותם אחרי מה שהם עשו לי? ומצד שני אני גם מתגעגת אל החבר, ובקשר מסוים עמו, האם להמשיך קשר זה?

איני יכול ליעץ לך מה לעשות כי איני מכיר את כל צדדי הבעיה. אני מציע שתשכנעי את הוריך בצדקתך ואולי תעזרי בעזרת המטפלים הרפואיים בך. שימליצו לך מה נכון לעשות.