יש אצלנו במשפחה אדם שחזר בתשובה ולאחרונה "התחרד", לאותו אדם יש ארבע בנות בגילאים 9 וחצי, 8 וחצי, 5 ו2. בחצי שנה האחרונה אותו אדם מסרב להכניס גברים מהמשפחה לביתו מסיבות צניעות אף שביתו בו הוא גר הוא בעצם ביתו של חמיו. בדרך כלל גברים לא נכנסים לבד לביתם ותמיד אין מתושבי הבית נמצאים לבדן בביתו. אדם זה נשוי לדודתי, והוא אמר לדודתי השניה שיש לה ילד בגיל שנה וחצי כשיהיה בגיל 4 שלא תביא אותו יותר לביתם אף שהם בני דודים, ובנוסף אותו אדם סובר שלאח אסור להתיחד עם אחותו אף פעם ולכן אף אחד מדודי לא נכנס אליהם ודודתי אף פעם לא בבית לבד כמו שהזכרתי. והחמור מכל כשבזמנים שדודתי השניה נכנסת אליהם הוא מוצא להוכיח אותה בנושאים שונים, אותה ואת אשתו לפעמים, בכעס, וגם כאשר לא יקשיבו לדבריו וינהגו הפוך. אני עצמי חזרתי בתשובה וכל שבת אני הולך לסבי ולסבתי ותמיד בסעודות היינו אוכלים ביחד איתם בדירה הסמוכה אך עכשיו אנחנו לא נכנסים אליהם אף פעם. שאלנו את הרב בן ציון מוצפי על דעתו בנושא מכיוון שבני הזוג מחזיקים ממנו הרבה אך עדיין הבעל נשאר באותה הדעה. מה כדאי לנו לעשות?

אם יש אדם גדול בתורה שיכול לשוחח איתו אישית על הנושא הזה אזי זו הדרך המועדפת. אם לא אזי אתם תמשיכו בדרכם ולא תתוכחו איתו על כך. רק תאמרו לו שזו חסידות של הבל ושעבודת ה' היא לא המצאה אישית אלא צריכה להיות עם שימוש תלמידי חכמים. תעודדו אותו שיזכה לשימוש תלמידי חכמים. לפעמים בעל תשובה במיוחד בעניני עריות צריך לנהוג הנהגות שמנקות אותו מכל מיני הרהורים. צריך זהירות בנוגע להארות שנוגעות לחששותיו בעניני צניעות. אולם העיקר הוא שימוש ת"ח.