אמי ז"ל נפטרה בבית. אחי ואני היינו עימה בזמן הפטירה. בזמן הקשה הזה לא הסתכלנו בשעון כדי לדעת את שעת הפטירה. לא ברור לנו אם הזמן היה לפני או אחרי השקיעה. כך שנוצרה בעיה האם התאריך העברי הינו ה’ או ו’ חשון. קביעת המוות של רופא נעשתה לאחר שחלף זמן לא ידוע ובשעת חשכה. התייעצתי עם רב כשבועיים אחרי והוא שאל אותי שאלות מכוונות, אך לא ידעתי לענות לא בברור. בסופו של דבר נקבע התאריך (וזה מה נכתב על המצבה - ו’ חשון). עד היום אין לי מנוחה בעניין. בשנה הראשונה ערכנו את האזכרה ביום הקבורה, כמקובל. אך השנה כשהאזכרה נערכת ביום הפטירה. יש לי ספק גדול בעניין. מה ההלכה אומרת על מקרה זה, האם מתוך הספק יש עניין שאחי יאמר קדיש בשני התאריכים, האם זה מותר בכלל, האם יש עניין לעלות לקבר בשני התאריכים? ומה אני יכולה לעשות כדי להרגיש שאני מכבדת את זכרה של אמי בתאריך הפטירה, כשיש ספק מה התאריך הנכון בין שניהם?

יש לנו כלל בהלכה שכל דבר מעמידים אותו על חזקתו. היות והיה לאימך "חזקת חיים", דוחים את זה עד כמה שאפשר. יש דוגמא לזה בהלכות עדות, שאם העדו שניים על מישהו שגנב, ואם גנב נפסל לעדות, אך לא ידוע אם גנב ביום א' או ביום ב'. מעמידים את הגנב על חזקת כשרות, ודוחים את הפסול עד יום שני. וגם כאן כיון שיש ספק, דוחים את ה"חזקת חיים" עד יותר מאוחר. אמנם יש על זה ט"ז ביורה דיעה שאומר שאם גבר מת, אומרים שמת מזמן. אך אם קבעו את היום המאוחר, את יכולה להיות רגועה, יש על מי לסמוך (כפי שהסברנו), ויום השנה יהיה על פי היום של אחרי השקיעה. ואין עניין לומר קדיש בשני התאריכים.