בספר מסילת ישרים בפרטי מדת הנקיות כותב הרמח"ל: "וכבר ספרו חכמים [סנהדרין צז ע"ב] מאותו מקום שהיו זהירים באמת שלא היה מלאך המות שולט שם ולפי שאשתו של רבי פלוני שינתה בדבריה אע"פ שהיה לכונה טובה, גרתה בהם מלאך המות עד שגרשוה משם בעבור זה וחזרו לשלותם". הרמח"ל כותב בפירוש שהאשה שנתה אך אם מעיינים בגמרא בפנים רואים שהבעל הוא זה ששינה. איך אפשר להסביר את הסתירה הזו?

כנראה שהייתה לו גירסה אחרת בגמרא מהגירסה שבגמרות שלנו. וכך מעירים גם בהוצאה הנחשבת היום למדויקת של המסילת ישרים - 'סדר ויכוח'.
הרב שמואל הולשטיין