"...ומותר האדם מן הבהמה א-י-ן" אין! כלומר זהו משפט שלילה! מדוע אפוא רבים האנשים המסלפים פסוק זה והופכים אותו למשפט חיוב?

לשואל שלום, המשמעות הפשוטה של הפסוק היא שאין לאדם כל מעלה על פני הבהמה, כי סוף סוף גם האדם וגם הבהמה בני חלוף. יחד עם זאת חז"ל דרשו, שמלשון הפסוק נשמע שהיתרון שיש לאדם מן הבהמה - אינו שווה כלום, כלומר יש יתרון לאדם על פני הבהמה, אלא שלאחר המוות - אין ערך לאותו יתרון. בברכה נאמנה