א. מדוע בסוף פרשת בראשית ( ה’) כתוב בסדר הדורות "וימת", אבל בסוף פרשת נח (י"א) כתוב בסדר הדורות כמה חי לפני לידת הבא אחריו וכמה חי אחרי זה, אבל לא כתוב "וימת"? ב. כשהמלאכים מגיעים אל לוט כתוב "ומצות אפה ויאכלו" (י"ט ג’), ורש"י כותב ע"ז "פסח היה", והרי לוט ’נסע מקדם’ (י"ג י"א)- ’מקדמונו של עולם ואמר אי-אפשי לא באברהם ולא באלוהיו’ (כך כותב רש"י ע"פ הדרש)? ג. האם מותר לשבת על מקום הנחת הסדורים וספרי קודש בביהכנ"ס (בבית המדרש אצלנו יש ספסלים כמו בבית כנסת ולא סטנדרים, והספסל נמוך (בקושי עשרה טפחים) ולפעמים כשלומדים בחברותא אחד יושב על מקום הנחת הספרים מול החברותא שלו).

א) יתכן שדורות ראשונים נבראו לחיות וההדגשה היא שמתו כי לא היו צריכים למות, אולם הדורות הבאים שניצלו מן המבול עצם חייהם נתנו להם במתנה ועל כן מתואר כמה זמן זכו לחיות. ב) ישנם כאלה שאינם מוכנים להתמסר לאמונה בכל התחייב ממנה אמת צדק צניעות ויושר אך עדיין שומרים מסורת כמו חגיגת חגים, נרות בערב שבת ועוד, וכנראה שכך היה לוט. ג) השולחן ערוך כתב שאין לשבת על מיטה (או ספסל) שספר תורה מונח עליה , והרמ"א הפוסק לאשכנזים כתב שהוא הדין לשאר כתבי הקודש. וכתב על כך הש"ך שאם היה בבית המדרש והמקום צר לתלמידים אפשר להקל והביא בשם הבית יוסף שאין להקל בדבר שלא יראה כמזלזל בכבוד הספרים.