אני לומדת באולפנה מסוימת ומתברר שכל שנה בשישית (כיתה י’), במשך 7 שנים, חוזר על עצמו פחות או יותר על עצמו מקרה שאחד ההורים של בת מהשכבה נפטר לא עלינו מסרטן (אנחנו השנה השביעית שהמקרה חוזר על עצמו). האם יש איזה שהיא סיבה לכך, והאם יש משהו לעשות?

אף על פי שכל מה שקורה הוא מד' אך גבהו דרכיו וגבהו מחשבותיו ואין אנו יכולים להבין כל מה שקורה. אך מותר לנו להתסכל על המאורעות וללמוד מהם איך להתחזק באמונה ובעבודת ד'. וכל מקרה של פטירת אדם מהעולם, צריך לעורר לחשבון נפש לזכור שהחיים בעולם הם זמניים, העולם הזה הוא פרוזדור לעולם הבא. וצריך כל אדם תמיד להיות נקי ומלא בזכויות, כי אין אדם יודע מה ילד יום. אך לא צריך להיות בגלל זה במתח של דאגה אלא במתח חיובי ובבטחון בד' שהכל לטובה. איני חושב שצריך לקשור את כל המקרים ביחד כל מקרה הוא לעצמו.