בהיותי בתיכון שאלתי משלש חברות פרטי לבוש ועד היום לא החזרתי להן. איני רואה שיש סיכוי שאהיה מסוגלת להשיב להן את הפריטים כיון שחלף זמן רב ואיני בקשר עימן, מה גם שהבגדים כבר התבלו ולא נעים לי להחזיר אותם במצבם. האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לכפר על הדבר? (כמו למשל לשים סכום כסף מסויים בשווי פריט הלבוש, פחות או יותר, בצדקה או לתרום בגדים לנזקקים וכדו’). בנוסף, ברצוני לשאול האם דבר מסוג זה (אי תיקון המעשה של השאלת דבר ואי החזרתו למשאיל) יכול לגרום לעיכוב מסויים אצלי (כמו לדוג’ זיווג)? כלומר, הגיוני שדבר זה מהווה עיכוב כרגע עד שאעשה משהו בנידון.

דיני שואל מפורטים בגמ' ב"מ פרק ח' ובשו"ע חו"מ סימן ש"מ. שואל חייב באונסין אך פטור במתה מחמת מלאכה, כלומר אם השואל השתמש בחפץ כיאות ומחמת השימוש שלשמו השאילו לו את החפץ התקלקל החפץ או נהרס פטור השואל. יש הבדל בין שואל לזמן ובין שואל ללא הגבלת זמן. אם שאלת ללא הגבלת זמן, אין עליך שום חובה להחזיר את הבגד אלא המשאיל צריך לבוא ולבקשו חזרה. העובדה שהתבלו הבגדים, אינה משנה ואינך חייבת בתשלום על זה שהרי לשם זה השאילוך בגד זה, בהנחה כמובן שהשימוש שעשית סביר. התבלות הבגד זה כמתה מחמת מלאכה. אם שאלת עם הגבלת זמן ועבר הזמן, כפי שיש מחלוקת בנוגע לפרעון חוב שעבר זמנו, בין הקצות והנתיבות (חו"מ סימן ק"ד קצות סק"ב ונתיבות סק"א) האם החובה להחזיר מוטלת על הלווה או מוטלת על המלווה לבקש חובו. כך במקרה שלך, לשיטת הקצות אין החובה מוטלת על הלווה לכן גם את אינך חייבת להשיב אלא אם כן יבקש זאת המשאיל. אך לשיטת הנתיבות יש חובה על הלווה ולכן גם עליך במקרה זה לדאוג ולהשיב את הבגד למשאיל. אך אף לנתיבות ניתן לסייג זאת, שמכיוון שעבר כל כך הרבה זמן והמשאיל לא ביקש את הבגד שלו בחזרה, אולי הוא מחל וצ"ע (אף שלגבי חוב אין אומרים זאת והמלווה לעולם לא מוחל על חובו אף שעבר הרבה זמן מזמן הפרעון, כי יודע שתמיד יכול לתבוע הלווה ולזכות בכספו, אך אולי יש לחלק וצ"ע). הערה נוספת, גם אם הלווה חייב להשיב, או גזלן שחייב להשיב הגזילה (אם לא נשבע, שאז צריך לטרוח ולהוליך הגזילה אף אם הנגזל גר במקום רחוק) אין מבקשים מהם לטרוח ולהוציא הוצאות יותר משווי החפץ. לסיכום, מן הראוי להשיב הבגד הבלוי, ואין את חייבת לשלם בגד חדש, כי דרכו של בגד להתבלות (בהנחה שהשתמשת בבגד שימוש סביר). אם את רוצה, את יכולה להשיב להם כסף בתמורה לבגדם, אם לא נעים לך להשיב הבגד הבלוי. אך מעיקר הדין נראה יותר שאם המשאיל לא ביקש בגדו אין חובה להשיב (חוץ מלדעת הנתיבות לעיל אם השאלה הייתה לזמן ועבר הזמן וצ"ע בדעתו לגבי ני"ד). כאן המקום גם להעיר על שחוששת את בפגיעה בשידוך בעקבות חוסר החזרת הבגדים השאולים. כמובן שקיום המצוות מטהרנו ומקדשנו, ולהפך בביטול המצוות או ח"ו בעשיית עברות אנו מטמאים נפשנו וגופנו. ועל זה אנו מתפללים 'קדשנו במצוותיך'. אך אין קיום המצוות למען מטרה זו בלבד, אלא בראש ובראשונה אנו מקיימים את מצוות ה' כי כך ציוונו, ואנו מקיימים מצוותיו ביראה ובאהבה. ראוי ונכון להבין ולדעת יותר טעמי תורה, אך כמובן שאין אנו בשכלנו יכולים להקיף את כל הענין, 'כי לא מחשבותי מחשבותיכם' ואנו מכוונים לדעת עליון שיעזרנו בקיום מצוותיו ולעשות המצוות עם כל הכוונות הכלולות בהם, אף שאין אנו מבינים ומכילים את הטעמים. ובנוגע להשפעה בשידוך, 'בהדי דכבשי רחמנא למה לך' אנו נקיים המצוות בתמימות, מצווה כהלכתה, ובעז"ה נזכה ל'וטהר לבנו לעובדך באמת'. בברכה, הרב אשר חג'בי