
- בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- בעקבות הגירוש
הרהורים מתוך משבר
הדברים נכתבו בעקבות גירוש היהודים מחבל קטיף
כתבות בנושא הרהורים מתוך משבר
קרדיט: Israel Defense Forces
איך נזכור את גוש קטיף?
אנו מחפשים רק לזכור את העבר או שעלינו להפוך את הזיכרון לכוח שיפעל ויחיה מחדש את הגוש?
קרדיט: cc-by-Israel Defense Forces
גוש מאמינים
לכבוד יום גוש קטיף שחל מחר שואלים על נושא האמונה בגוש קטיף. רבים מתושבי הגוש לא ארזו את חפציהם, לא התארגנו ולא חיפשו חלופות האם נהגו נכון? הרב אריאל בתשובה בנושא.
קרדיט: Israel Defense Forces
מחצתי ואני ארפא
האם תפילותינו היו לשווא? מה בין תשעה באב לגירוש? על אמונה ועל תפילה.
קרדיט: Yoel Ben-Avraham
לבירור דרכנו
אחרי חורבן גוש קטיף והמאבק בעמונה, מהי הדרך הטובה ביותר לנצח במאבק? עד כמה ניתן באמת לשנות בפועל? האם יש במאבק מימד של חילול ה'? איך קורה שיש פערים גדולים כל כך בדעות של תלמידי הרצי"ה?
סדרה בנושא הרהורים מתוך משבר

אמירת 'היה לא תהיה'
כיצד להתייחס לאמירת גדולים וצדיקים 'היה לא תהיה'? בדרך כלל, הקב"ה מקיים מה שהצדיק גוזר. אבל יש מהלכים שבאים מהמחשבה הפנימית ביותר על המציאות, ממקום עליון שבו אפילו לצדיק אין יכולת השפעה; מי שהשתדל באופן מקסימלי לפני הגירוש - יצא שלם מבחינה נפשית ורוחנית, כי הוא יודע שמה שהתרחש לא התרחש בגלל מיעוט השתדלותו.

סדר ההנהגה האלוקית בתקופת הגאולה
בארץ ישראל ההנהגה האלוקית היא הנהגה גלויה של שכר ועונש. אם כן, האם החורבן מהווה הסתר פנים, האם טעינו בדרכנו? כיצד ניתן להבין את החורבן אחרי 30 שנות הארת פנים? הקב"ה מנהיג את העולם בשתי הנהגות, "הנהגת שכר ועונש" ו"הנהגת היחוד". לפני הגאולה, ההנהגה הבולטת היא "הנהגת היחוד". ברור שכל התפילות פעלו ויפעלו, אולם לפעמים זה יקרה בדרכים נסתרות מאיתנו.

היחס למדינת ישראל
ניתוח התהליך העובר על התנועה הציונית החילונית, ויחסינו אליה. מלחמת תרבות לנו, על החיים ועל המוות, אך ביסודה היא לא מלחמה עם רשעים אלא עם אנשים מסובכים הגוררים את האומה למעשים נוראיים; כיצד יש לומר תפילה לשלום המדינה לאחר הגירוש? ביאור הדעות השונות בנושא. יש מקום להחלטה כללית לגבי הנוסח, אך לא ראוי שכל מקום ישנה לפי הבנתו.

מבט לעתיד
בתקופת המאבק היו דרכים שונות, אולם כולם לשם שמים נתכוונו. אחד הרווחים שהרווחנו הוא היכולת לגבש הנהגה מוסכמת; האם היה מקום לריקוד עם החיילים המפנים, או לקרוא לצוי פיוס? בשאלת סירוב הפקודה ניטעו השורשים של ציונות אמונית שאינה משתלבת בתמימותה עם כל הנעשה במדינה; אנחנו חייבים לתעל את כל הכוחות שהתגלו במאבק לכיוון של בניה והשקעה באומה. העם לא ימשך לתנועה שתהיה מלאת כעסים ופנים נזופות. עלינו ללמוד את שפת האומה ולהבין את פחדיה; האם יש מקום לשאוף למהפכה שלטונית? האם להמשיך לשרת בצבא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.




