אי"ה בפרשות הקרובות נקרא על בני ישראל היוצאים ממצרים, ואומר המדרש בזכות שלא שינו את שמם וכו’. במשך שנים רבות שמרו היהודים על שמותיהם המסורתיים, כמו: ראובן, שמעון, לוי ויהודה, שאפשר למשל לפגוש במשנה ובגמרא, בראשונים ובאחרונים, את השמות התנכיים וכך היה תמיד. בשנים האחרונות עדים אנו לתופעה של בריחה מהשמות המסורתיים ומתן שמות חדשים, כמו: סוף, אגם, טל, שחר וכיו"ב, תוך בריחה מהשמות המסורתיים של אברהם יצחק ויעקב. מדוע יש את התופעה הזו? מה בעצם רע בלקרוא לילדים בשמות מסורתיים? מה דעת הרב על השמות "החדשים"?

אכן, לא ברור מה רע בשמות שמופיעים בתנ"ך. אני לא חושב שצריך לקרוא בשמות חדשים ואינני יודע להסביר את התופעה הזו. כנראה כל דור רוצה להראות שגם הוא מחדש, אבל אין לזה שום סיבה הגיונית או סיבה דתית עמוקה.