מדוע התורה מחייבת לשים גנב אצל אדון ולעבוד אצלו שבע שנים, הרי כל המטרה היא שהאדם יחזור למוטב ויגדל במשפחה טובה וכך ילמד ערכים, אבל למה שבע שנים, אם רוצים לשקם אותו שיהיה אצל אותו אדון שנה או חצי שנה? איך בית דין מבצע את ההחלטה לשלוח את אותו גנב למשפחה? האם הוא שולח אותו לאדון שממנו הוא גנב או שאולי בית דין שולח אותו למשפחה אחרת, והגנב משלם לנגנב את אותו סכום שהוא חייב לשלם לו? לפי דעתי אותו אחד שמכניס את הגנב לביתו יוצא בנזק אדיר הרי הוא צריך לדאוג לו לשתיה, לאכילה ולמלבוש.

בית דין כשמוכר אותו בגניבתו, מוכר אותו מן הסתם לאדם שהוא בסדר. הוא גנב סכום שצריך שבע שנות עבודה כדי לשלם אותו. אם גנב סכום ששווה פחות, מוכרים אותו לפחות זמן, אבל אי אפשר למכור אותו ליותר משבע שנים. בית דין מוכר אותו למישהו שמוכן לשלם עבור אותו עבד שיעבוד אצלו, לוקח את הכסף ומשלם לבעל הבית שממנו גנבו. בדרך כלל עבודה של אדם היא יותר מהכלכלה שלו. כל אדם שמתפרנס, מרויח יותר ממה שצריך לאוכל וביגוד.