לאחר שחלף מעט זמן, הדברים התיישבו לי, וזיהיתי כיצד ניסחתי את עצמי לא נכון ואף טעיתי בציון הגיל של אברהם בהולדת יצחק. אז נכון שברית בין הבתרים הייתה בגיל 70 של אברהם, והדרך להסבר עזיבת חרן בגיל 75- היא ע"י שעזב את חרן פעמיים והשניה בגיל זה כפי שהרב כתב לעיל. גם נכון שאין מוקדם ומאוחר בתורה, אך במציאות עדיין יש, ובכדי להבין את ציר הזמנים, יש ליישב כיצד רש"י פירש שברית בין הבתרים התרחשה לאחר שאברהם יצא להילחם בכדלעומר (פרשת לך-לך טו א פירוש רש"י לביטוי "אחר הדברים האלה"), בעוד ידוע לנו שהברית הייתה בגיל 70 והמלחמה לכל המוקדם הייתה בגיל 74. מלחמתו בכדלעומר התרחשה לאחר 26 שנים לפחות (יכול להיות מאוחר יותר אך לא מוקדם יותר) מהיוווסדות העיר (12 שנים עבדו תושבי הערים את כדלעומר, 13 שנים נוספות מרדו ובשנה ה-14 יצא כנגדם למלחמה- כמוסבר בפרשת לך-לך בעלייה רביעית בראשית יד ד). היווסדות כלל הערים שהוזכרו התרחשו בהיות אברהם בן 48, בזמן מות פלג (ראה פירוש רש"י פרשת וירא בראשית יט כ). כלומר המלחמה התרחשה סביב היות אברהם בן 74-75 סביב הזמן שעזב את חרן בפעם השניה, וכ-5 שנים לאחר ברית בין הבתרים ולא לפניה. בנוגע לחישוב ה-210 שנים, עדיין לא מפורש החישוב מהתשובה שענו לי כאן, אך איתרתי את ביאור החישוב, לכן ארשום פה להשלמת הדיון, לגולשים העתידים: יוכבד נולדה בדיוק בכניסה לארץ מצרים (מסכת סוטה יב.; פירוש רש"י על על פרשת ויגש בראשית, מו טו). יוכבד ילדה את משה בגיל 130 שנה (שמות ב א; מסכת סוטה יב.) ומשה היה בן 80 כשדיברו מול פרעה לראשונה (פרשת וארא שמות ז ז) ויצאו ממצרים פחות משנה לאחר מכן (כל מכה 3 שבועות+ שבוע הפסקה- 40 שבועות). מכאן 130+80=210 שנים

שלום רבי חיים פלטיאל בפירושו לתורה (בראשית פרק ט"ו פסוק א') מקשה את קושייתך, אשריך! "קשה דמשמע דבסמוך לאחר כבוש המלכים נאמרה זאת הפרשה מברית בין הבתרים דהכל פרשה אחת...וקשה דאדרבה ברית בין הבתרים היה קודם לכן שהרי אז היה אברהם בן ע' שנה ולכיבוש המלכים היה בן ע"ד" רבי חיים פלטיאל מביא את תירוצו של הרב יוסף הכהן וכך כתב: "דודאי אחר הדברים האלה וכן הפרשה עד והאמין ביי ויחשבה וגו' (פס' ו') נאמרה בסמוך לאחר כיבוש המלכים אבל בפסוק שלאחריו (מפס' ז' ואילך) לשם מתחילין פרשת ברית בין הבתרים ואותה אינה כתובה על הסדר וקודם לכיבוש המלכים היתה". לפי דבריו כתובות בתחילת פרק ט"ו שתי התגלויות של הקב"ה לאברהם. אחת (פס' א'-ו) שהיתה בסמוך למלחמת ארבעת המלכים בשנת 74 של אברהם. והתגלות נוספת – ברית בין הבתרים – מפס' ז' ואילך שהיתה קדומה יותר כאשר אברהם היה בן 70. רבי חיים פלטיאל מביא ראיה לתירוץ זה: "ותדע דאמרינן בפרק קמא דברכות מיום שברא הקדוש ברוך הוא עולמו לא היה אדם שקראו אדון עד שבא אברהם אבינו וקראו אדון שנאמר (פס' ח') אדני אלקים במה אדע כי אירשנה, ואם הפרשה מתחלת אחר הדברים האלה היה לו להביא פסוק הנכתב ראשון בפרשה (פס' ב') ויאמר אדני אלהים מה תתן לי אלא ודאי כדפרש"י כן הוא". הראיה שמביאה הגמרא שפס' ח' זו הפעם הראשונה שהקב"ה נקרא אדון בפי אברהם מוכיחה שברית בין הבתרים המתחילה בפס' ז' היתה קודמת למחזרה שנאמר בפס' א-ו, בתחילת הפרק. כמו כן, ניתן להביא ראיה מחילוק העליות. אנו רואים שעליית שישי נמצאת "באמצע" ההתגלות של הקב"ה לאברהם בפרק ט"ו. ותמיד היה הדבר תמוה בעיני מדוע קיימת הפסקה בקריאת התורה באמצע התגלות ה' לאברהם. לפי דברי רבי חיים פלטיאל ורבי יוסף הכהן הדברים מתיישבים באופן נפלא. אנו עוצרים לאחר ההתגלות שהיתה לאברהם לאחר מלחמת ארבעת המלכים. ובעליה הבאה מתחילה התגלות חדשה "ישנה" יותר שהיתה חמש שנים קודם. [כמה מילים על רבי חיים פלטיאל: רבי חיים פלטיאל ב"ר יעקב נולד סביב תחילת האלף השישי (בסביבות שנת 1240 למניינם). הוא היה תלמידו - חברו של מהר"ם מרוטנברג והתכתב עמו בענייני הלכה. ספר 'פירושי התורה' מאת רבי חיים פלטיאל הוא לקט של פירושים על התורה מבית מדרשם של בעלי התוספות בעריכת בנו של ר' חיים פלטיאל]. יום טוב