איך התורה התירה לאדון של עבד עברי להשיא לו שפחה כנענית, ומה ההיגיון בזה, הרי היא אשה גוייה?

בפרשת משפטים כתוב "וכי תקנה עבד עברי", לא כתוב ישראלי. מסבירים המפרשים, אדם כזה שהידרדר למצב שגנב ובית דין מוכר אותו בגניבתו, אין לו את המעלה הישראלית הגדולה, הוא איבד אותה, יש לו רק את הייחוס העברי. היות והוא עבד, זה מראה על פחיתותו. זה חלק מהשירות שנותן לאדון, להוליד בנים מן השפחה. הרי השפחה הזו, שמולידה את הבנים, הנישואין לא תופשים, אין בינה לבין העבד מעשה קידושין, זה רק לצורך הולדה ביולוגית. היות ואיבד את מעלתו הישראלית, הותר לו לקחת שפחה כנענית, וזה מראה על פחיתות גדולה.