השנה סעודת פורים תתקיים ביום שישי. האם צריך לשתות כמות גדולה של יין למרות שזה יכול לגרום לאי ריכוז מסוים בערב שבת בתפילה, בקידוש ובכלל?

הרמ"א מביא שסעודת פורים שחלה ביום שישי, לכתחילה יש להקדימה לפני חצות היום. ואם אדם מקדים לפני חצות היום, כמה זמן אורכת הסעודה, שעה - שעתיים - שלוש. אחד מהשיקולים הוא כדי שאדם יספיק לסיים סעודת פורים ביום, ויעשה את ההכנות הנצרכות לכבוד השבת מבעוד יום. חוץ מזה, אם אדם יאכל עד סמוך לחשיכה, לא יאכל לאכול אחר כך סעודת שבת. "החכם עיניו בראשו" וגם כשמקיים סעודת פורים, יודע שיש אחר כך שבת. בנוגע לשתיה, המאירי וגם החיי אדם כותבים שאנחנו הצטווינו על שמחה של עונג, שמחה שמתוכה מגיעים לאהבת ה', ואומר בפירוש שלא הצטווינו על שמחה של הוללות ושטות. אם אדם יודע שאם ישתה הרבה, ידבר שטויות, יקיא, או יעשה מעשים לא מחושבים, אל לו להגיע למצב הזה והחברים שלו צריכים לעזור לו שלא יגיע למצב הזה. ברור שיש מצווה לשתות, אבל לפי השיטות הללו, אדם צריך להגיע למצב שלא איבד את צלילות דעתו לגמרי. ליין יש תכונה לשמח לב אנוש, "נכנס יין יצא סוד", אבל שלא יגיע למצב שלא יכול לברך ברכת המזון או שלא יכול לקבל שבת. צריך אדם לדאוג שלא יגיע למצב זה. אכן, יש הלכה כזו שאם אדם מאיזו שהיא סיבה המשיך את הסעודה עד הלילה (מה שלכתחילה לא ראוי לעשות), "פורס מפה ומקדש"- יפסיקו את הסעודה ויגידו את ברכת הקידוש באמצע. לעניין תפילה, או מתפללים באמצע או אחר הסעודה. הרי לא יכול להמשיך לאכול בלא קידוש אחר חשיכה. אך, אדם צריך להימנע מראש ולא להיקלע למצב כזה.