ידע מרדכי שנגזרה גזירה רעה על ישראל, וזאת בעקבות סירובו להשתחוות להמן, אכן היה מדובר על עבודה זרה, ועל כך הדין יהרג ובל יעבור, אך התבשרתי כי נאמר על כך להמן והוא הוריד את הפסל מצווארו ובכל זאת מרדכי לא השתחווה לו, למרות שעם ישראל כולו היה בסכנת הכחדה, האם אין פה עיניין של פיקוח נפש, איך יכל לקחת על עצמו אחריות שכזו?

חז"ל מותחים ביקורת על מרדכי, שהיה צריך להתחמק מכל העניין הזה. מדוע היה צריך לשהות שם כשהוא עובר, ואז אינך משתחווה לו. אבל כנראה שהיה למרדכי שיקול, שיש מצבים שמותר לאדם גדול למסור את נפשו כדי שהציבור ידע, עד כמה אמונתנו חשובה.