אני לומד באחת הישיבות התורניות ביש"ע. באחד מהימים אנחנו מגיעים להתפלל תפילת מנחה בישיבה ושום ר"מ או רה"י לא היה, חיכינו עשר דקות ואז הגיע הגבאי ואמר למישהו להתחיל. רבע שעה לאחר הזמן הקבוע התחלנו שמונה עשרה ללא שום רב (לפני מנחה יש תמיד שיעור קצר כ-2 דקות לשון הרע) אך מיד (כ-20 שניות) אחרי שהתחלנו להתפלל נכנס אחד הרמי"ם (זה שמעביר את השיעור לשון הרע) וצעק שנלך להתפלל בחוץ ושאין כאן תפילה עכשיו כי רה"י עוד לא הגיע ושניתן קצת כבוד לרבנים ואף אותו רב דחף את את החזן ממקומו והפסיק את תפילתו וכתוצאה מכך התפילה הופסקה וחלק מהתלמידים המשיכו בתפילתם וחלק עצרו. 1. האם נהגנו כראוי שהתחלנו להתפלל? 2. האם הר"מ נהג כראוי בזה שהפסיק אותנו? 3. מה צריך לעשות מי שהתחיל להתפלל במקרה כזה להפסיק או לגמור?

אם יש זמן לתפילה בציבור, מוזכר בהלכה שאפילו הרב של אותה העיר, לא מחכים לו. החזן בהוראת הגבאי יגש להתפלל, בלי לחכות לאף אחד. אינני יודע מה הסיבות של הרב, אך לכאורה נראה שזה איננו נכון.