נדרתי נדר בלב שאם אדם מסוים ישאר בחיים עד אירוע משפחתי אפסיק לחשוב על משהו מסוים. סיפרתי לשתי חברותיי בקול רם כי"נדרתי נדר כך וכך..." האם אותה אמירה שאמרתי בליבי היא נדר או עצם זה שסיפרתי זאת בקול רם? האם להפסיק לחשוב על משהו - תכונה אנושית, זה משהו שיכול להיכלל כנדר? אותו אדם נפטר מס’ ימים לאחר האירוע, ואני מלאה ביסוריי מצפון על כך שמידי פעם חומקת אותה מחשבה לראשי ואיני יכולה לשלוט בכך ולקיים את הבטחתי.

כעיקרון נדר בלב אין עליו שם נדר, ורק בהוצאת הנדר בשפתים חל עליו שם נדר, וגם כשאמרת לאנשים שנדרת כך וכך, התכוונת לאותו נדר שבלב שכאמור לא חל כלל. לכן לעניות דעתי, אין באמירתך נדר כלל, ואם את עדיין ביסורי מצפון, אז תתני סכום כסף לצדקה לעלוי נשמת אותו נפטר.