אני עובדת בחנות קרוב לחודשיים ואני נפגשת עם הרבה מהציבור החילוני. אחד הלקוחות הקבועים מרבה לשאול שאלות ביהדות ובאחת השיחות הוא אמר שמה שמפריע לו זה העובדה שיש מחלוקות בין רבנים.(הוא לא התנסח כך אלא אמר שכל רב אומר משהוא אחר, לעניין טעמי המצוות או אולי גם פסיקת הלכה). הוא טוען שהוא לא מבין שאם זאת תורה של החיים שאמורה תמיד להנחות אותנו אז למה זה לא יכול להיות מובן וברור וחלק. זאת השאלה שלי.

צריך לדעת כי העולם שאנו חיים בו אינו אחיד. יש בו בני אדם שונים, בעלי אופי שונה, כשרונות שונים שאיפות והשקפות שונות. וטוב שכך. דווקא על ידי העושר הזה החיים הולכים ומתפתחים. והרבה טובה הולכת ומתפתחת בזכות השוני שבין בני האדם, גם בגלל העושר שכל אחד מעשיר את חיי כולנו, וגם מן המפגש שבין אדם אחד לחברו השונה ממנו, שהשילוב בניהם מוליד דברים חדשים, יפים וטובים. האחדות היא טובה אך לא האחידות. אין טעם לנסות להפוך את כולם שיהיו אותו דבר. להפך, רצוננו שכל אחד ימשיך להתפתח ודרך המצאימה לו ולאופיו. דווקא מפני שהתורה שלנו היא תורת החיים, שבאה להדריך את האדם בכל מצבי חייו, עם כל השונות שבין בני האדם ועם כל השונות בין המצבים בהם נמצא כל אחד מאיתנו בזמנים שונים, אנחנו מבינים שלא יתכן שתהיה רק הדרכה אחת. צריך להדריך כל אחד על פי מה שמתאים לו. ולכן מכילה התורה בתוכה דעות שונות והשקפות שונות ומחשבות מגוונות, מפני שלכולם יש מקום בתורה, ואין שום אדם או תכונה שאין לה מקום על פי הדרכת התורה. אומנם זו חוכמה גדולה לדעת איזו הדרכה מתאימה לאיזה אדם ולאיזה מצב, אבל ככלל, עצם זה שיש הרבה דעות בתורה, אף שהן נראות כמחלוקת, נובע דווקא מהיות התורה תורת חיים, ולא חוק יבש ומאובן שאינו מכיל את המורכבות שבחיים. וצריך לדעת שלכל המחלוקות והדעות השונות שבתורה, יש מטרה אחת - לקרב את האדם אל הקב"ה, אלא שמאחר ובני אדם שונים (אגב, גם הרבנים שונים אחד מחברו) נותנת התורה מקום לכל אחד להתקרב אל הקב"ה על מה שמתאים לו. ונמצא שיש כאן הרבה דרכים - אבל בעצם כולם מובילים לאותו מקום. ולכן גם מה שנראה כמחלוקת במבט ראשון, בהסתכלות מעמיקה יותר מתברר שאינו מחלוקת אלא כשני צדדים של אותה אמת.