1. בגמרא במסכת סוכה דף ה. מביאים מחלוקת לגבי איך היה כתוב על הציץ קודש לה’, יש את דעת ר’ אליעזר ברבי יוסי, יש את התוס’, הרמב"ם וכו’. רציתי לשאול, הרי ר’ אליעזר נתן מקרה איך זה היה כתוב, א"כ מדוע יש מחלוקות בדבר? 2. לפעמים הגמרא נחלקת על דברים כל כך לא הגיוניים, אם אני לא טועה כתוב בגיטין על עץ שבין 2 מדינות שכהוא ממש על האמצע, וחצי מהשורשים כאן וחצי כאן וחצי מהענפים כאן וחצי כאן וכו’. - מדוע נחלקים על דבר כזה - למה הנ"מ?

1. הרמב"ם התייחס לשאלה זו, שהרי פסק כדעת ת"ק שם, שלא כפי שהעיד ר' אליעזר, ואם כן מתבקשת השאלה כיצד אפשר לפסוק כנגד עדות מפורשת, ולכן הרמב"ם מוסיף בסוף דבריו: "ואם כתבו בשיטה אחת כשר, ופעמים כתבוהו בשיטה אחת". כלומר, אמנם לכתחילה יש לכתוב כדעת ת"ק, אך בדיעבד אף אם עשו כדעת ר' אליעזר כשר, ומוסיף הרמב"ם שפעמים אכן אירע שכתבו כך, וכוונתו לאותו ציץ שראה ר' אליעזר, שמסיבות מסויימות נאלצו כנראה לכותבו דוקא באופן זה, אף שלכתחילה יש לכתוב באופן אחר. 2. הרבה פעמים הדיון בדוגמאות בגמרא נועד לחדד ולהבין בצורה מדוייקת יותר את היסוד ההלכתי העומד מאחוריהן, ואם כן עיקר המטרה אינה לדעת כיצד יש לנהוג במקרה זה אלא להבין יותר טוב את הכלל היסודי שהוא מהווה שורש להרבה הלכות נוספות. לפעמים דוקא בזכות הדיון במקרים אלו יכולים אנו אחר הרבה שנים למצוא תשובות לשאלות המתחדשות כתוצאה מהטכנולוגיה המתקדמת וכד'. אגב, פעם שמעתי על אחד מגדולי הדור הקודם שסיפר שתמיד בעת לימודו היה דן בכל המקרים שאינם מציאותיים על מנת לחדד את הלימוד, ולאחר שנעשה רב באמריקה רבים מן השאלות הללו אכן קרו והתגלגלו לפתחו. הרב יאיר וסרטיל