האם פירוש ההלכה שחצר קובעת לענין מעשרות היא שאסור לאדם לאפשר אכילת ארעי מפירות הראויים למאכל שנשרו בחצירו? האם תועיל הפקרה על תנאי ביחס לפירות שעתידים ליפול?

הרמב"ם הלכות מעשר פ"ג ה"ג-ה"ד וכן פ"ד ה"ז קובע שהחצר קובעת למעשר, אך זהו רק בפירות שגדלו במטע ואנו מכניסים אותם לחצר, אך אם הפירות גדלים בחצר אין החצר קובעת אלא מותר לאכול ארעי בחצר. יש לציין שהיתר אכילת ארעי מוגבל לאכילת פרי אחד (או חלק מפרי כאשר יש רגילות לאכול חלקו בפעם אחת), אך אם הוא רוצה לאכול כמה פירות הרי הם מצרפים וחייב להפריש תרומות ומעשרות. בעניין זה ראה מאמרו של הרב עזריאל אריאל חוברת אמונת עתיך 8 עמ' 20. קישורית למאמר מצ"ב: בברכת התורה והארץ, הרב יואל פרידמן.