אני סטודנט ולאחרונה עברתי להתגורר ביישוב חילוני קטן שבו מתקיים מניין בשבתות. רובו של המניין מורכב ממסורתיים שבאים להתפלל בשבת. את "דבר התורה" נושא אדם מסורתי. הבעיה היא שחלקים ניכרים מדבריו הם פשוט שטויות וחלקים אחרים הם דברי כפירה ממש בכל מיני לבושים מודרניים. שני הדתיים שנמצאים שם די מתעלמים מהעניין או שלא ממש אכפת להם מה נאמר ואני שוקל כל פעם אם לצאת כי פשוט אי אפשר לשמוע את הדברים. בנוסף, אותו אדם גם קורא בתורה וטועה המון ולא טורח לתקן כשמעירים לו. אני חדש בישוב ואני לא ממש יכול לעורר דיון בנושא ומדובר באנשים מבוגרים. אותו אדם קורא ודורש בכל שבת ונראה שמתייחס לכך כאל כבוד גדול כך שלא ניתן להחליפו בעורמה. (כך נראה לי) א. האם אני יוצא בכלל ידי חובת קריאת התורה? ב. מה לעשות בשעת "דבר התורה"? ג. איך להתייחס למצב בכלל?

אכן מצב חמור. תתייעץ בזהירות ובעדינות עם שני הדתיים מבלי לעורר מהומות מה ניתן לעשות אם בכלל לשפר את המצב. הפתרון לדעתי להקים חוג תורני בישוב, בעיקר בשבתות לפני התפילות או אחריהן או בשעה נוחה אחרת, בו תלמד אתה תורה כהלכה. אל תאמר דברים ישירים נגד דברי אותו אדם אולם בהחלט תעמיד את השומעים, גם אם יהיו מעטים, על אמיתתה של תורה בניגוד למה שהם שומעים מאותו אדם. בינתיים תשתדל להימנע מלתת לגיטימציה לדברים שהוא אומר ותמצא דרך נאותה לא להקשיב לדבריו. באשר לקריאת התורה. נניח שהציבור לא יוצא י"ח בקריאתו מה האלטרטיבה?