כשנסענו לאחל שנה טובה להורי, אמרה לי אימי מילה לא יפה. שתקתי מפני כבוד אם וע"מ לא לנהל מלחמות, אבל הרגשתי רע עם עצמי ושמרתי את הדברים לעצמי. האם אני רשע בגלל ההרגשה הרעה ואי העברת הדברים לחלוטין מליבי או צדיק ששומר את הדברים בליבו ומנעתי את עצמי מלשון הרע?

שלום לך, כל כך הקפידה התורה על כבוד הורים עד שהשווה הכתוב את כבוד הקב"ה לכבודם. ומצווה גדולה היא לעשות להורים נחת רוח, ובודאי שאין צורך להקפיד על כל מילה שהם אומרים. ואם קורה שהם פוגעים בנו, ודאי אין זה מתוך רצון להרע, שהרי אתה בנם ואין אדם שהם רוצים בטובתו יותר ממך. ולכן הטוב הוא לשתוק כפי שנהגת, ובינך לבין עצמך למחול ולשכוח, בדיוק כפי שהייתה רוצה שבניך ינהגו איתך, אם פעם תכשל בלשונך. חג סוכות שמח