לפי מה שקראתי באינטרנט הבנתי שמשרד החינוך הכיר בחג אתיופי בשם "סיגד" כחג יהודי מסורתי שנחגג כתענית צום שבסופה סעודה. רעיון החג הוא בכייה על חורבן בית המקדש ותפילה לבניין הבית החדש בע"ה. האם יש לחג אסמכתא דתית וצריך לחגוג אותו? כיצד עלינו להתיחס אליו בהיבט הדתי?

מי שאינו מהעדה האתיופית לא שייך שיהיה חייב להתאבל בתאריך שלא נהגו אבותיו להתאבל בו. יכול להיות שבימים עברו בני העדה האתיופית קבעו את הצום הזה ממניעים טהורים לבכות על חורבן בית המקדש ולא ידעו על ט' באב שבו אנו צמים על בית מקדשינו (תאריך שאף מופיע בנביא), אך הייתה להם מודעות לירושלים וחורבן בית המקדש שהניעה אותם לקבוע את היום הזה. לעניות דעתי גם מי שהוא מהעדה לא מחוייב להמשיך את זה על אף שהמניע היה טוב, כיוון שזה נעשה בטעות; אלא יציין את האבל על חורבן הבית בט' באב כמנהג כל עם ישראל.