1. השנה בשבועות, אם מקבלים שבת מוקדם האם צריכים להגיד יעלה ויבא בערבית של שבת? 2. בתפילה מוקדמת בכניסת חג של ליל שבועות האם אומרים יעלה ויבוא בתפילה?

שלום וברכה, 1. השנה שחג שבועות חל ביום שישי, אם רוצים לעשות תפילת שבת מוקדמת בסוף החג – לא אומרים יעלה ויבוא בתפילה (עי' מ"ב תכד ב). 2. כאשר מתפללים תפילת ערבית מוקדמת מוסיפים את התוספת שצריך לומר בלילה, ובמקרה הזה יעלה ויבוא (משנה ברורה קח ס"ק כא, וסי' תרצג ס"ק ד, ושער הציון שם ס"ק ו). יש לציין שלכתחילה מתפללים בליל שבועות תפילת ערבית לאחר צאת הכוכבים כדי שיהיו ימי הספירה מ"ט יום תמימות (משנה ברורה תצד א, כף החיים תצד א). במקרה הצורך יש מקום להתפלל מוקדם. ובמקרה צורך גדול כגון בארצות אירופה שהשקיעה מאד מתאחרת בימות הקיץ אפשר גם לקדש מוקדם (עי' מנחת אשר מועדים, שבועות סי מו, יחוה דעת ח"ו ל, ומשמע ביחוה דעת שלדעתו אפשר לכתחילה להתפלל מוקדם, ורק לעניין קידוש כתב שלכתחילה יאחרו לצאת הכוכבים אם לא בשעת הדחק כארצות אירופה). חג שמח! מקורות והרחבה: 1. יש שפקפקו אם אפשר להוסיף מיום טוב על השבת. עי' שו"ת דברי יציב (סי' קיז) שדן בכך וכתב בתחילת התשובה: "ואני הייתי מסופק בזה כשהיינו במחנות ההשמדה של הגרמנים ימ"ש וזכרם, אם יכולים להתפלל של יום טוב ולהוסיף משבת על היו"ט, וכמובן שלא היו לי ספרים לעיין". האריך בזה הרב צבי רייזמן (כתב עת: מוריה, תוספת שבת ביום טוב) והצדיק את המנהג להקל בכך וכתב שגם הדברי יציב מסקנתו להקל להתפלל ולאכול סעודת שבת מוקדמת, וז"ל: "סוף דבר: השאלה שדן בה הט"ז [לעיל אות ו], היא ממש הנדון שפתחנו בו, כאשר ראש השנה חל ביום חמישי ושישי. ונמצא כי לפי הט"ז, מכיון שבקבלת תוספת השבת "חלף והלך" היום טוב, ונהיה עצם יום השבת, אין מניעה לאכול את סעודת השבת ביום זה. ואכן בשו"ת דברי יציב, בהמשך דבריו המובאים לעיל [אות ב], לאחר שהביא את דברי המג"א "כשחל יום טוב בערב שבת מקדימים להתפלל ערבית", וכתב שמוכח מדבריו "דשייך תוספת מיום טוב לשבת", הוסיף: "והט"ז בסי' ת"ר סק"ב כתב רק משום דקבלה שלו נגד המצוה דשופר ואין שבועה חלה לעבור על המצוה, עיין שם. חזינן דשייך תוספת מיום טוב לשבת, ואמרינן כבר חלף היום וכלילה הוא, כמ"ש הטו"ז בסי' תרס"ח סק"א, עיין שם". ומשמע מדבריו שאין כל פקפוק במנהג העולם לקבל שבת מוקדם גם כאשר ערב שבת חל ביום טוב, ולא רק לענין תפילה אלא גם לענין קידוש וסעודה, שלא כדעת רבי מאיר בלומנפלד והאדמו"ר מזידיטשוב". עכ"ל הרב רייזמן. וראה בקב ונקי (סי' קסא) שהגרי"ש אלישיב הסתפק אם אפשר להתפלל של ערבית של יום טוב מפלג המנחה של שבת כשחל יום טוב ביום ראשון, שיש מקום לומר שאי אפשר להוסיף קדושת יום טוב הקלה על קדושת שבת החמורה, וממילא אי אפשר לקדש בשבת, וצריך להמתין עד ליל יום טוב. עכ"ד. משמע שהגריש"א לא ראה בעיה במקרה שחל יום טוב בערב שבת להקדים את תפילת השבת. ואמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שמותר להקדים את תפילת השבת ביום טוב שחל בערב שבת, ולא יאמר יעלה ויבוא בתפילה, אך בברכת המזון יאמר גם יעלה ויבוא וגם רצה, אפילו אם סיים בצאת הכוכבים וכל שכן אם סיים לפני צאת הכוכבים. ושאלתי אם יש חיוב לקבל תוספת שבת ביום טוב שחל בערב שבת, ואמר שכן, אך לא בתפילה. כלומר מותר להוסיף על השבת בתפילה מקודמת, אבל בכל מקרה חובה לקבל תוספת שבת. שאלתי אם במקרה שיום טוב חל ביום ראשון מותר להקדים את תפילת יום טוב והוא השיב שהוא חושב שכן. עכ"ד הגר"א נבנצל שליט"א. ולגבי יעלה ויבוא בברכת המזון עי' מ"ב (קפח לג). הערת הג"ר שלמה הירש: "אני פעם שאלתי את הגרי"ש אלישיב אם יש בעיה לקבל שבת ביוט שחל מע"ש (זה היה שבועות) מצד שמפקיע את היוט ויש גם דין תוספת מאחריו. וענה לי שאין בעיה משום שהקבלה היא קבלה לפרוש ממלאכה, וביוט שחל מע"ש מקבל לפרוש ממלאכת אוכל נפש. והדברים מתיישבים עם מה שכתבת בשמו".