אני לא בטוחה שתוכלו לענות לי השאלה בתשובה חד משמעית, אבל לי עם עצמי קשה להגיע לתשובה ברורה וחד משמעית, לכן אשמח אפילו אם תתנו לי כיוון. שאלתי היא כזאת: אני יודעת שלכולם יש יעוד ותכלית משלהם, אבל איך אפשר לדעת מהי? פעם ראיתי שקשה לי לברך ברכת המזון ואז חשבתי אולי זה חלק מהמטרה שלי, ועכשיו ברוך ה’ קצת יותר פשוט לי עם זה, אז הבנתי שזה לא כ"כ התכלית שלי וכנראה שהמטרה היא לא בקיום מצוות שקשות לך. אני גם מרגישה צורך בהפצת קיומו ואורו של הקב"ה בעולם אבל לא בטוח שזו התכלית שלי, כי זה נכון לכל יהודי. בקיצור, אשמח לקבל הכוונה בנושא-איך אדם יכול לגלות את תכליתו בעולם או אולי הוא לא יכול לדעת? כי הוא חשוב לי ומהדד בראשי כבר זמן קצרצר. סליחה על האורך! ותודה על הקריאה וההכוונה! שבוע טוב:)!

יש להבחין בין הדברים שהם הבסיס - המסגרת המחוייבת לבין המרחב שבו כל אדם צריך לבחור את יעודו ותפקידו המיוחד. כמו שהגוף יש לו חוקים. אדם חייב לנשום, חייב לאכול, חייב לישון וכו'. כך גם הנפש והנשמה יש לה דברים שהם חוקי החיים שלה. הנשמה אינה יכולה לחיות בגוף שלא מקיים את סדר חייו לפי מצוות העשה והלא תעשה. חלקים אלו גם אם מאד קשה לנו אנו חייבים לשמור, כמו אדם שמאד קשה לו לאכול הוא חייב לאכול שהרי אם לא יאכל הוא ימות ויהיה לו עוד יותר קשה. כך גם בחיים הרוחניים שלנו יש דברים שלפעמים קשה לנו לעשות אולם יהיה לא עוד יותר קשה ויותר מסובך אם נמנע מעשיה ושמירה על הדברים המחוייבים. בחלק זה אנו לא נרתעים מהקשיים הרגעיים. כל קושי נראה לנו כנסיון ואתגר שאנו רוצים ויכולים לעמוד בו. אולם כמו שבדברים החומריים בעניני הגוף יש המון בחירה חופשית, יש המון סגנון אישי מה וכיצד להתקיים. גם אם אני חייב לאכול יש בחירה חופשית מה וכיצד אוכל. גם אם אני חייב לעבוד יש בידי כוח בחירה האם להיות עשיר או עני. יש בידי בחירה באיזה סוג עבודה לעבוד. כך בעולם הרוחני יש עוד יותר בחירה חופשית. אדם יכול לבחור שעיקר המזון הרוחני יהיה תפלה. יש מי שיבחר שעיקר כוחו הרוחני יבוא מעשיית חסד וכו'. כמו שבעולם החומרי הבחירה שלנו מה לבחור היא באה באיזון נכון בין הההכרח המועיל המתאים והערב כך גם בעולם רוחני. ההחלטה שלנו מה חלקנו בעולמו של הקב"ה הינה החלטה קשה, שעליה אנו מתפללים "ותן חלקנו בתורתך", אולם היא הולכת ונבנית בנו במהלך התבגרותנו. בחלק זה לא צריך לחפש דווקא את הדבר הקשה והמסובך. דווקא יש יתרון למצוא את התכלית שלנו בדבר שאליו אנו מתחברים ובו אנו זורמים. זה לא אומר שלא נעבוד קשה, "אדם לעמל יולד". אולם העמל הקשה יכול להיות עמל קשה אבל נעים וטוב. אני רגיל לדרג את הקריטריונים שמביאים אותנו לבחירה הרוחנית שלנו בדרך זו: א. אידיאליזים - הרוח מבחינתי היא היכולת לא להיות קטנוני ואגואיסטי. הרוח היא היכולת ליגוע בדברים כלליים ואמיתיים. הקריטריון הראשון הוא לבחור דבר שישאיר אותי אדם רוחני . אדם שלא שבוי בצרכים הקיומיים האישיים שלו בלבד. [ההכרח] ב. הכשרון - כל אדם יכול לזהות במה הוא חזק וטוב. נקודת החוזק שלנו היא המתנה המיוחדת שנתן לנו הקב"ה ואותה אנו צריכים לפתח. [המועיל] ג. המשיכה הטבעית - מעבר לכשרונות שלנו יש לנו לב וטעם אישי שהוא גורם לנו שדברים מסויימים מוצאים חן בעינינו וגורמים לנו להתלהבות והרגשת סיפוק. אי אפשר להתעסק בדבר ששנוי על האדם. כדאי למצוא כמה שיותר עיסוקים משמועותיים שמלהיבים אותנו וממלאים אותנו בתחושת שמחה. [הערב]. הגיל שאת נמצאת בו הוא גיל נפלא. זהו הזמן שאת מתחילה להיות בשלה להכיר את הזהות המיוחדת לך, ולמצוא את התכלית שלך בחיים.