השאלות ממש מציקות לי. 1.לפי הבנתי בכל יום ברא הקב"ה דבר חדש. בתחילת הפרשה נאמר: "והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים". באיזה יום נבראו היבשה והמים? (לא כתוב מתי הם נבראו) אם אפשר להרחיב. 2.מה הכונה "תוהו ובוהו"? 3.ידועה לי המשנה:"כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו שלא בא לעולם: מה למעלה מה למטה, מה לפנים ומה לאחור". האם כתוב בזוהר או בגמרא מה היה לפני בריאת העולם? 4.מה כונת הכתוב:"בצלם אלוהים ברא אותו", כיצד אנו מפרשים את המילה "בצלם"? 5.לפי הפשט, כיצד הקב"ה ברא את האישה, האם מהצלע (עצם) של האדם? 6.המוות בא בגלל החטא של אדם וחוה. נניח שאדם וחוה לא היו חוטאים, כיצד היינו עוברים לעולם הבא או שאולי היינו חיים חיי נצח? ואם היינו חיים לנצח, מתי היינו מקבלים את השכר על המצוות?

כל שאלה שלך דורשת הרחבה רבה. אנסה לענות לך בקיצור. אולם ודאי שכל שאלה יש בה דעות שונות והסברים רבים. 1. עיין בפירוש הרמב"ן בתחילת פרשת הבריאה שאומר שקשה מאד מתוך פשט הפסוקים להבין את סדר הבריאה. ללא קבלה במסורת של חז"ל כלל אי אפשר להכריע מן הכתובים מה היה סדר הבריאה. בנוגע לשאלה מתי נבראו השמים והארץ. ע' ברמב"ן שבאופן בסיסי נברא החומר שממנו נבראו השמים וממנו נבראתה הארץ כבר ביום הראשון. אולם למרות שהם נבראו באופן בסיסי אנו רואים שגם בהמשך הימים היה טיפול בארץ ובשמים. לכן צריך לומר שהבריאה הבסיסית היתה ביום הראשון. אולם גמר בריאתם היתה בהמשך הימים. 2. ע' רמב"ן שמבאר שמדובר על החומר הראשוני שהוא היה חומר מאד תמציתי שכל הבריאה היתה גנוזה בו. 3. לפני כל בריאת העולם הקב"ה מילא את כל המציאות. רק על ידי צימצום גילויו שזה כשלעצמו סוד גדול להבין כיצד הדברים ארעו יש אפשרות לבריאה. ומאז הקב"ה בורא עולמות ומחריבן. ובתוך כל זה העולם הזה נברא. 4. המילה בצלם היא שהבריאה של האדם היא הבריאה שהיא נבראת בדרך שהאור האין סופי שיש בבורא יתברך שמו יכול להתגלות באדם בצורה השלמה ביותר. 5. לפי הפשט הקב"ה ברא את הגוף של האישה מהעצם. כמו שהאדם נברא עפר מן האדמה ונשמה מן העליונים. כך גם האישה. הגוף שלה נבראה מן העצם והנשמה של האישה לא נבראת מהעצם אלא מן העליונים. 6. ללא הנפילה של אדם הראשון האדם היה חיי בעולם הזה ולאחר זמן העולם היה מתעלה והיה מגיע למדרגה של העולם שלאחר תחיית המתים. לאחר מכן היינו מגיעים לעולם של השכר שהוא עולם הבא שעליו נאמר עין לא ראתה אלוקים זולתך ואין לנו בו שום השגה.