כידוע על פי החוק, שנכנס לתקפו בימים אלו, אסורה הפצת חומר מסחרי באמצעות האימייל ללא רשות המקבל. מצאתי כאן באתר התייחסות הלכתית לעניין תביעת נזיקין בהתאם לחוק הנ"ל אולם דעת הרבנים הייתה שלילית מחשש גזל. שאלתי היא כדלהלן: המפיץ משתמש בי לכאורה כצינור פרסום. הוא מעוניין לחשוף בפניי את מרכולתו כדי לשכנע אותי לרכוש את המוצר או את השירות, שהוא מציע. מדוע אם כן לא ישלם בעבור השירות, שאני נאלץ לתת לו בעל כורחי, מדוע עליי לתת שירות חינם למי, שאינני חפץ בו? ידועה לי ההלכה, שהמוציא מחברו עליו הראייה, אולם החוק לא נועד לבטל הלכה זאת, שכן גם במשפט החילוני קיימת ההלכה. מטרת החוק היא לקבוע, שבעצם השימוש בכתובת המייל שלי לצורך הפצת חומר פרסומי יש ראייה חותכת לקיום הנזק, שהרי גם לו יתואר, שהייתי מזמין מודעה בעיתון ולא משלם בעדה, לא הייתי יכול לטעון לאי גרימת נזק. עצם השימוש בשמו של העיתון ובזכויותיו הקנייניות הוא הנזק המוחלט ללא צורך בראייה נוספת. אשמח לחוות דעת הרבנים בעניין זה.

מכיוון שאינך מפסיד דבר בהכנסת הפירסומת לאימייל שלך הרי שיש פה דין נהנה ודין לא חסר שפטור. יתרה מזאת נראה שאף אין פה דין נהנה שהרי אין להם הנאה ממשית בהכנסת הפירסומת, ההנאה היא במישור עקיף אם אתה תקנה את המוצר המתפרסם. דין זה ברור כשם שברור שלא תגבה כסף ממי שהכניס פליירים לתיבת הדואר שלך. אין הדין דומה לאתר הגובה כסף עבור פרסומת, שכן האתר עובד בשביל המפרסם, ועל עבודה גובים כסף. בשולי הדברים ראוי לציין שאם החוק קובע תשלומים, הרי שהמפרסם חייב מצד מה שכל חברה רשמית רוצה לפעול על דעת החוק. הרב חננאל פאטשינו.