האם טבעת נישואין יכולה להיות משילוב של זהב לבן וזהב צהוב?

הראשונים במסכת קידושין כתבו: שנהגו העולם שלא לקדש בטבעת שיש בה אבן (תוס' דף ט. ועוד ראשונים שם) מכיון שיש לנו קושי להבחין באיכותה של האבן, וטווח המחירים בין אבן יהלום אמיתית לבין אבן העשויה מחומרי חיקוי הוא גדול מאוד, ויכול להיות שהאשה המתקדשת תחשוב שהבעל נותן לה בקידושין טבעת יהלום יקרה והאמת היא שאין זה כך, ואז יש בעיה של הסכמת דעת האישה לקידושין אלו. שורש הדבר הוא שבכל דבר שיכול להיות פער מחירים גדול בין הערכת האישה הרואה את הטבעת שלפניה לבין האמת, כמו בשוויה של האבן או לחילופין מעשה של חריטה אומנותית שאין יכולת לאדם פשוט שאינו בתחום המיקצועי הזה להעריך את שווי העבודה, ישנו חשש שאם האישה הייתה יודעת את השווי האמיתי לא הייתה מסכימה לקידושין אלו, לכן לא עושים קידושין בטבעת זו, ומכאן המנהג לעשות קידושין בטבעת זהב/כסף פשוטה וחלקה. לאחר בירור אצל צורף, נראה שאין הבדל בין מחיר הזהב הלבן או הצהוב מכיוון שכל זהב שלפנינו הוא מעורבב עם חומרים שונים וערבוב זה יוצר את הבדלי הצבעים (אגב לפי הנאמר לי ב24 קארט אין צבעים שונים), אם כן, נראה שאין בעיה לעשות את מעשה הקידושין בטבעת שיש בה שילוב צבעים של זהב. מכח דין זה כתבו הפוסקים שהרב מסדר הקידושין שואל את העדים אם יש בטבעת שווה פרוטה והאישה מסכימה להתקדש בשווה פרוטה שיש בטבעת זו. כמו כן, המנהג שפני האישה מכוסים בהינומה מורה גם שהאישה מסכימה להתקדש במה שהבעל ייתן לה ואין היא מקפידה על כך. מסקנה: מותר לעשות קידושין בטבעת זו. לעיון: שולחן ערוך אבן העזר סימן ל"א סעיף ב.