האם גבר או אישה שהתאסלמו בחו"ל (בתימן), בוצעה עליהם קריעה (כמת), זכאים לירושה ומה הנימוקים לכן או לא?

בגמרא (קידושין יח.) כתוב כך: א"ר יוחנן עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה, דכתיב כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. ודלמא ישראל מומר שאני? אלא מהכא..." והשו"ע בחו"מ סימן רפ"ג סעיף ב' פסק בזו הלשון: "ישראל שהמיר, יורש את קרוביו הישראלים כשהיה. ואם ראו בית דין לאבד את ממונו ולקנסו שלא יירש, שלא לחזק ידי הרשעים, הרשות בידם. ואם יש להן בנים בישראל, תנתן ירושת אביהם המומר להם. רמ"א: ואפילו נתן המומר הנכסים לאחרים אין במתנתו כלום, דמיד נפלו נכסים קמי יורשיו ואין לו כח בהן. וי"א שמניחין הירושה בבית דין, ואם יחזור בתשובה נותנין לו". הנראה מכל האמור, שאכן מדין תורה המומר יורש, אך חכמים קנסוהו שלא יירש משום רשעתו ויכולים הם לעשות כן מכח הפקר בית דין הפקר. אמנם אם יש לו בנים שלא המירו לא קנסו אותם חכמים וירשו הם במקומו, וכן אם בית הדין רואה שיש לו תקנה שאולי ישוב בתשובה יוחזקו הנכסים ביד בית הדין. יש להעיר שאם נעשה מומר מתוך אונס לא קנסו חכמים, לכן יש לברר את הנסיבות. הרב ניר אביב