לפני כמה חודשים שהיתי במחנה קיץ בחו"ל. בע"ש אחרי הדלקת נרות ולפני הקידוש נזכרתי שהאור דולק במקרר ולא אוכל לפתוח אותו כל השבת. למרות שכל חבריי לקורס היו גויים חשבתי שאסור לבקש מהם אפילו ברמז וככה כל השבת לא אכלתי (היה לי לחם עליו קידשתי בבוקר ובערב וכמובן שתיה מחוץ למקרר). עכשיו קראתי בספר הלכה שלגבי מקרר אפשר היה לרמוז לגוי. השאלה היא אם נהגתי נכון או סתם החמרתי על עצמי במקום שלא היה בכך צורך. אולי בכלל חטאתי בזה שלא אכלתי?

אומנם אסור לומר גוי לעשות בשבת או ביום טוב פעולה שאסור ליהודי לעשותה. וגם אסור לו לרמוז לו לעשותה אלא אם כן רומזים רמז עקיף, כלומר, לא רומזים לו לעשות משהו כמו רמז לפתוח את המקרר אלא אומרים: אין לי מה לאכול מפני שבשבת איני יכולה לפתוח את המקרר, ואם הוא יבין מעצמו ויביא - מותר. ואע"פ שאם גוי עשה משהו בשביל יהודי בשבת - אסור להנות מאותה פעולה עד מוצאי שבת ולאחר שיעבור מספיק זמן שיכול היה היהודי לעשות את המלאכה, במקרה שלך מותר להנות ממה שעשה הגוי כיון שהגוי לא עשה שום פעולה באוכל עצמו אלא רק פתח את המקרר והאוכל היה מוכן שם כבר מערב שבת. כמובן שבשבת שלא אכלת לא עברת עברה כיון שהחמרת לשם שמים. ואדרבא זה ייחשב לך כמצווה.