אני על סף יאוש גמור.. בן 31, עם 4 ילדים, לומד תורה- המון, ומעביר שיעורים, ואתמול שוב נכשלתי בשז"ל.. מה עוד אפשר לעשות? האינט’ הוא רימון, תורה אגוני מגנא, אני משתדל להקפיד על קלה וחמורה ובכל זאת.. אני מניח שאי אפשר להרגיש את כל הכאב, האכזבה והיאוש שנמצאים אצלי מתוך השאלה הקצרה הזו..

הכישלון הגדול הוא לא הנפילה עצמה אלא היאוש שבא בעקבותיה. אדם מועד לעולם, והיצר עושה את פעולתו ומתגבר על האדם בכל יום (כדברי רבותינו בגמרא), בדור שלנו כמעט ואי אפשר לנצח את היצר לגמרי. ועיקר המלחמה אינה רק לא ליפול, אלא בעיקר לדעת לקום. וודאי שמי שעובר עבירה ומתבייש בה, וקל וחומר אם הוא מתמלא צער על שעבר אותה, בניגוד לרצונו, מוחלים לו עליה. ואין דבר שעומד בפני התשובה. ועיקר גדול במלחמת היצר הוא להיות בשמחה ולעבוד את ה' מתוך שמחה. ודווקא השקיעה בצער שלאחר הנפילה מזמין את הנפילה הבאה. ולכן יש להתמקד בחיוב, בתורה ובבניין האישיות, ומתוכם לנסות לנצח מחדש. אין מקום לאכזבה וייאוש אלא לשמחה ולתשובה. ויפה שעה אחת של תשובה בעולם הזה מכל חיי העולם הבא.