האם כשמישהו לוקח לחברו דבר כל שהוא בלי רשות אבל הוא אומר שאם הוא היה שואל חבירו היה מסכים! האם זה נקרא גנבה או לא?

בקצרה: בדבר שידוע שאין הבעלים מקפיד, השתמשות באופן שאין חשש קלקול או חיסרון ומחזירו למקומו כמות שהוא, ההשתמשות מותרת. ובדבר שמחסר (כגון דבר מאכל) או קיים חשש קלקול (כגון מצלמה) אסור. ובמקרה שברור לו שאם יוודע לבעלים שהוא נטל אזי ישמחו ויגילו מפני אהבתם אותו, ישנה מחלוקת הפוסקים. ביתר הרחבה: הגמ' בבא מציעא דף מג ע"ב אומרת ששואל שלא מדעת הוא גזלן, וכן נפסק ברמ"א חו"מ שס"ו סעיף ג'. אך מהרמ"א בסימן שפ"א סעיף א' משמע שבדבר שאין הבעלים מקפיד מותר להשתמש בחפץ חברו שלא מדעתו. וכל זה מדובר רק בהיתר השתמשות, ולא בדבר שעשוי להתקלקל או להיחסר. וכן כתב ספר מנח"פ בשם ליקוטי מהרי"ל שהמנהג פשוט ששואל אדם מבית חברו שלא בידיעתו ולא חיישינן לאיסור גזל, משום שכל אדם ניחא ליה שיהנו מממונו. לגבי נטילת דבר ששייך בו קלקול או חיסרון, כגון: לקחת דבר מאכל וכו' שמחסר את הבעלים בכך, נחלקו הש"ך ושו"ע הרב במקרה שברור לו שאם יוודע לבעלים שהוא נטל אזי ישמחו ויגילו מפני אהבתם אותו, הש"ך התיר ליהנות בה בלא דעת הבעלים אך השו"ע הרב אוסר. (עיין בכל זה בספר פתחי חושן שיתכן שהדבר נתון במח' תוס' עם הר"ן והריטב"א). הרב ניר אביב. מקורות: ש"ך שנ"ח סק"א, שו"ע הרב הל' מציאה סעיף ד', פתחי חושן הל' גניבה ואונאה פרק א' ס"ק לז-לח, וכן פרק ז' סק"ד.