כידוע התורה מתיחסת לבראת העולם ומספרת לנו על בריאת המאורות - השמש כמאור הגדול והירח כמאור הקטן העובדות של ימנו מדברות על יותר משמש אחת ויותר מירח אחד בייקום איך אני אמור לקבל את זה שלפי תאור הבריאה יש שמש אחת אבל עובדות היקום מדברות על יותר שמעתי כבר את הטיעון שהתורה נכתבה מנוקדת מבט שלנו על כדור הארץ מה לעשות טיעון זה לא משכנע כי הוא היה יכול להיות נכון לתקופה לפני שהעובדות האחרות התבררו וגם מנוקדת מבט של אז זה עדיין בעייתי כי גם אז המציאות הייתה קיימת רק שאדם לא ידע אותה ואים התורה היא תורת נצח הרי הייה ידוע שעובדה זאת תתגלה ועוד דבר נוסף "כי מן המיים משיתוהו " משה נקרא על סמך המשייה מן המיים - האם המצרים דיברו עברית? כדיו ע לי גם בני ישראל לא דיברו עברית - אז איך השמות מתקשרים לפירוש עברי לסיטואציה. שאלות אלו ועוד כמה מעלות בי שאלות מאוד נוקבות לגבי הצורה והדרך בה האמנתי עד היום יכול להיות שרוח הדברים נכונה אבל התהיה היא לגבי הצורה בה הדברים הועברו מדור לדור כולל הדרך בה נכתבו חמשת חומשי התורה אשמח מאוד לתשובה

שלום לך, כבר כתב הרמב"ן שסיפור הבריאה המופיע בתורה אינו סיפור המתאר את תהליך הבריאה, אלא את מה שאנו צריכים ללמוד מן הבריאה. התורה אינה ספר היסטוריה וגם לא ספר מדע, ולכן העובדות ההיסטוריות שמופיעות בה, וכן העובדות המדעיות הם רק כלים כדי להביע על ידן את הרעיונות הרוחניים, המוסריים והאמוניים שאנו צריכים ללמוד. ולצורך רעיונות אלה סיפרה התורה את מה שנחוץ, כדי לשכלל את הידיעה המוסרית והאמונית של האדם. כמובן שלא הכל סופר. הרבה אירועים שאירעו בעבר אינם מסופרים בתורה. ורק נבואה הנצרכת לדורות, כלומר שיש לכל דור מה ללמוד ממנה, נכתבה. וכשם שהתורה לא סיפרה את כל הסיפורים ההיסטוריים, אלא רק את אלה שנצרכים כדי ללמד אותנו לקח, כך התורה לא כתבה את כל הידיעות המדעיות אלא רק את אלה הנצרכות לה להעברת המסר הרוחני. לדוגמה: התורה מספרת על בריאת השמש והירח. התורה לא אמרה שלא נבראו עוד שמשות או גרמי שמים אחרים, אבל היא התמקדה דווקא באלו מפני שיש להם קשר מיוחד עם האדם שחי על גבי כדור הארץ. וכך גם לגבי עובדות מדעיות אחרות, שהתורה לא סיפרה עליהם כיון שאינן מוסיפות ללימוד הרוחני והאמוני והמוסרי. כמובן שגם כאשר אנחנו מגלים עובדה מדעית חדשה שלא הייתה ידועה עד כה, זה לא סותר את התורה שבחרה להעביר את המסר שלה דרך עובדות מדעיות אחרות. סוף דבר, התורה אינה ספר מדע ולכן אין להקשות מדוע לא מסופר בה על עניינים מדעיים. ביחס לשם "משה " שניתן למושיעם של ישראל, מסתבר כי הוא לא בא מהמילה "למשות", שאם כן הוא היה צריך להקרא "משוי" ולא "משה". המילה mose "משה" - פירושה: "בן" במצרית עתיקה. ובת פרעה קראה לתינוק שמשתה מן הנהר "בן", כלומר, הוא בן שלה וכבר אינו בן של זו שילדה אותו, מפני שהיא משתה אותו מן המים, ובכך הצילה את חייו, וכאילו ילדה אותו מחדש, וכעת הוא בנה, כלומר, משה - בן במצרית. וזו כוונת הפסוק: "ותקרא את שמו משה, ותאמר: כי מן המים משיתהו". היא קראה לו משה במצרית שפירושו בן או בני, למרות שהיא לא ילדה אותו, והוא נחשב כבן כיון שהיא משתה אותו מן המים והצילה אותו. כל טוב,