שלום וברכה! נהגו בכמה בתי כנסת כאן בארה"ב לעשות משלוח מנות מרוכז היינו שכל חברי בית הכנסת נותנים כסף לבית הכנסת עם רשימה למי הם רוצים לתת משלוח מנות, ואז הבית כנסת שולח משלוח מנות אחד לכל חבר בית הכנסת בצירוף מכתב רשימה של אנשים שהשתתפו במשלוח מנות שלו, השאלה היא פעמים שבמשלוח מנות יש רק כמה דברים מסויימים כגון רק 2 דברי אוכל, והרשימה היא רשימה של 20 איש וכד’, כך שאם נחלק את כמות האוכל שנשלחה במשלוח מנות ל-20 איש השולחים, יוצא שכל אחד שלח מעט מזעיר, ואין בו שיעור של כזית אפי’. האם יוצאים ידי חובה במישלוח מנות כזה, שמא יש לומר שיש בזה ’ברירה’ וצ"ע.

מעיקר גדר חיוב משלוח מנות בפורים הינו להרבות אחוה ושלום ורעות (מנות הלוי, חת"ס או"ח קצ"ו ) וכן יש האומרים שהוא מטעם עזרה לעניים לקיום מצות הסעודה בפורים.(תרומת הדשן סי' קי"א ) לכן עדיף שכול אחד ייתן משלוח אחד לפחות של דברי מאכל ובו שתי מנות לידידו או לשכנו ובכך לקיים את עיקר העניין של ריבוי האחוה והרעות, ובנוסף אפשר לעשות כל מיני תוכניות ושותפיות במשלוח המנות כפי שעושים בקהילתכם על מנת לא ליצור אי נעמיות בין אנשים (מי נתן למי וכו' )או הוצאות כספיות שמעבר ליכולת, וכמובן שיש להדר במתנות לאביונים יותר ממשלוח מנות כפי שכתבו הפוסקים. לגופה של שאלה: ישנה מחלוקת באחרונים אם שותפים יכולים לתת משלוח אחד לאדם ובו שתי מנות (זאת אומרת האם חיוב שתי מנות הוא מצד הנותן או מצד המקבל )ומובא בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל שאפשר לעשו כך (ועלהו לא ייבול עמוד ר"ג) ועיין בספר נטעי גבריאל הלכות פורים פרק נ"ד.