1. אני נהגתי כבר כמה שנים להימנע מאכילת בשר מהסיבה שלעניות דעתי יש בזה איסור דאורייתא גמור של צער בעלי חיים. לא בעצם השחיטה וההריגה (אם זה ניחא לא הגענו לרגישות המוסרית הנכונה שיפריש אותנו מאכילת הבשר) אלא מעצם החזקת בעלי החיים. הרי זהו פשוט זוועה איך שמחזיקים לדוגמא את העופות בכלובים חצי מטר על חצי מטר ומפטמים אותם בלי סוף ומדליקים את האור 24 שעות רק כדי שיולידו עוד כמה ביצים. על זה אפשר לתת השגחת כשרות?! ניצול כליל של בעלי החיים בשביל האדם , צער קטן לבעלי החיים לאדם אפשר אבל בסדר גודל כזה שאפילו בעלי הלולין אינם אוכלים את העופות הללו? זה פשוט לא יושב בנוח בדעתי, לכן אני נזהר אך ורק לאכול עוף אורגני שנותנים להם מרווח ומאכילים אותם באופן נורמאלי כמו שהיו ניזונים בעצמם בחיק הטבע האם אין לנהוג כך כולם? ומבחינת הכסף אם יהיה פסק שאסור לקנות עופות שהתעללו בהם המחיר ירדו וכולם יהנו מזה? 2. הרב זצ"ל אומר בחזון הצמחונות שלא הגענו למצב שבו נוכל לחזור לדרך המוסרית המתוקנת באי אכילת בשר כאדם הראשון וקודם צריך לשפר את ההתנהגות בבין אדם לחבירו. שאלתי: מה הקשר, הרי הרבה אנשים מקבלים עליהם חומרות בדברים מסויימים אע"פ שאינם מקיימים את כל התורה במילואה ובשלמות, מה הבעיה שאדם יקבל על עצמו חומרה של מניעה מאכילת בשר? ואם נאמר שזה לא הנהגה ציבורית, למה לא הרי צריך להרבות סייגים (לא יותר מדי) ועל ידי זה נקדם את עצמנו לתכלית הרצויה בצמחונות? 3. לכאורה נראה שהציבור שאליו מכוון הרב זצ"ל את דבריו הם החילונים שאינם מכירים את התורה, כי לדתיים אין כמעט מציאות שאדם ינהג באכזריות לחבירו אם כתוב בתורה ציווים מפורשים להתנהג בדרך נאותה (הציווי לאכילת בשר היה רק בימי נוח שלא קיבלו את התורה עדיין ) ולכן ראוי שהדתיים יהיו צמחונים כי אין חשש שיעוותו את הטבע וינהגו ברחמנות לבע"ח ולא לבעלי אדם כי זה נראה כל כך מסוייג מצד התורה לא לאכול בשר "כי תאווה נפשך לאכול בשר" ולכאורה אפשר כיום להסתדר מצויין בלעדיו עם כל הויטמינים וכו’.?

יש בך עדינות נפש שבאה לידי ביטוי גם בנושא של צער בעלי חיים. במה שנוגע לשיטת הגידול של בעלי חיים אני מסכים איתך שהעולם אינו מתוקן גם בדבר זה אולם כפי שהזכרת מדברי הרב קוק שיש לעשות סדר עדיפויות בתיקון המוסרי שנדרש בעולם. בלבול סדר העדיפויות יכול לגרום לדברים שאינם טובים. כך גם בנוגע לענין זה. הבעיה העיקרית זו ההתמודדות שיש בעולם בין הרצון לקדם וליצור מעמדות בעלי אמצעים ורווחה כלכלית גבוהה לבין העדינות והמוסר כיצד להגיע לכך. האכזריות לא נוגעת רק כלפי בעלי חיים. יש דורסנות בין המעמדים החברתיים השונים. צורת ההעסקה של האנשים השכירים שאינם במעמד הבינוני הוא ודאי קלקול מוסרי. הנושאים הראשונים שיש עלינו להאבק זה הכבוד והמעמד ואי הניצול שיש בין המעמדות בבני אנוש. לכן לפני שעוברים לטפל בניצול הבעלי חיים נחשוב כיצד לתקן שלא יהיה ניצול בין בני אדם. בנוגע לשאלתך על דברי מרן הרב שיש לקבוע סדרי עדיפויות. ואתה שואל הרי אנו יודעים שיש מושג של מידת חסידות, אם כן, מדוע שלא נחדיר את מידת החסידות בנושא זה לציבור הדתי. עליך לדעת שברגע שהנהגה תהפך להיות הנהגה של רבים היא כבר תצא מגדר של מידת חסידות. מידת חסידות היא מאד אישית מקומית ותלויה בשינוי המצבים המשתנים. אתה בעצם מבקש שנושא זה יהפך להיות מעין דין שאנו מחנכים את כולם ליישמו. סברתו של הרב שיש חשיבות גדולה לקבוע סדרי קדימויות נובעת מהבנת עומק הנפש של האדם. כל אדם יש בו מוסר כליות ורצון להטיב. כל אדם מחפש במה יביא לידי ביטוי את הצפון בתוכו. במקום שיביאו לידי ביטוי את המוסר בדבר לא עיקרי אלא בדבר מישני זה יביא לכך שדווקא בדבר העיקרי יהיה נסיגה. האדם ירגיש שלם עם עצמו בכך שהוא חומל על בעלי חיים. הקודים המוסרים בנוגע לבני אנוש יחלשו. הסך הכל הוא שהעולם יסוג במדרגתו הרוחנית ולא יתקדם. לגבי עצם דבריו של הרב שיש חזון צמחונות ויהיו ימים שבהם יאסר שוב אכילת בשר. והפרשנות של מרן הרב שזה נובע מהצער של בעלי החיים. הדבר לא פשטו ומוסכם על הכל. יתכן שבאמת כל יצירתם של בעלי החיים היא להיות מזון לאדם וכקורבנות לקב"ה. מה שמוצאים שיש ערך באי אכילת בשר במצבים מסויימים זה לא מצד הבהמה אלא מצד מדרגתו הרוחנית של האדם. אכילת הצומח מתעורר בה פחות כוחות תאווה מאשר באכילת בשר. בכל אופן גם לפי דברי מרן הרב שיש חזון של צמחונות הדברים נוגעים לחזון עתידי ואל לדבר שיש לישמו היום כחלק מהדין. חזון הצמחונות לעתיד לבוא תשובת הרב זלמן מלמד