שמעתי פעם מרב שאם אני אומר צדיק לבן אדם שהוא לא צדיק אז דנים אותו על זה בשמיים וזה עושה לו צער! מצד שני אנשים אומרים לי שעם יש אדם שהוא לא צדיק ונגיד לו שהוא צדיק אז זה דברים שמעודדים אותו וזה מחזק אותו. מי צודק?

אין דנים את האדם על מה שאחרים עושים אלא על מה שהוא עושה בעצמו, ולכן לא דנים את האדם על מה שאחרים מכנים אותו. ואם קוראים לאדם בשם צדיק, במה הוא חוטא שצריך לדון אותו? אלא ודאי שאין אדם נענש או נגרם לו צער מחמת מה שאחרים טופלים עליו.וכמובן שאם אמירה זו תעודד אותו ללכת בדרך טובה ולנסות להיות צדיק בכמה דברים, הרי שזו זכות גדולה, גם לו עצמו וגם לזה שקרא לו צדיק ובכך גרם לו לתקן את מעשיו.